לאחרונה, בית משפט השלום בבאר שבע קיבל תביעת נזקי גוף שהגישה סטודנטית נגד רכבת ישראל. בזמן התאונה, הסטודנטית הייתה חיילת משוחררת ועלתה על רכבת מבאר שבע לתל אביב. במהלך הישיבה, רגלה נתקעה וברכה נפגעה באופן קשה. בעקבות התאונה, הסטודנטית תבעה את הרכבת ואת חברת הביטוח שמבטחת אותה.


בתחילה, נטען מטעם הרכבת כי התאונה כלל לא התרחשה ברכבת עצמה. בתגובה לכך הסטודנטית צירפה דוח מד"א שבו תואר כי היא פרקה את הרגל ברכבת. עוד עלה מנתונים שנרשמו בדוח כי האמבולנס הוזמן על ידי מנהל תחנת הרכבת שבה הייתה אמורה לרדת. לפיכך התקבלו נסיבות התאונה ברכבת, אך נטען כי הרכבת לא מחויבת לשלם פיצויים בגין הפגיעה.


בבית המשפט עלתה השאלה האם נסיבות התאונה של הצעירה ברכבת נחשבות כתאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במידה שייקבע כי הסטודנטית צודקת, השופט יצטרך לבחון מה שיעור הנזק שנגרם לה, מה השפעותיו על עתידה ובעקבות כך מה סכום הפיצויים שיש לחייב את רכבת ישראל לשלם לה.


לטענת הסטודנטית, מכיוון שנפגעה בתחומי הרכבת הפציעה מהווה תאונת דרכים


בכתב התביעה הסטודנטית טענה כי היא עלתה לרכבת שהייתה צפופה למדי בנוסעים, ותוך כדי שדילגה מעל אנשים אחרים שכבר ישבו עם מיטלטליהם, ניסתה להתיישב באחד המושבים. לדבריה, היא התיישבה בתנועה סיבובית במושב ריק, ואז חשה כאב חזק בעקבות כך שרגלה נשארה תקועה, ככל הנראה נתפסה בתיקים שהונחו על הרצפה. בעקבות התנועה החדה פיקת הברך יצאה ממקומה.


לדברי הסטודנטית, מאחר שהפציעה התרחשה בתחומי הרכבת, האירוע מוגדר כתאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. היא הסבירה שהחוק מגדיר גם כניסה לרכב כחלק מהשימוש בו, והרי שישיבה ברכבת היא חלק מהפעולות הנדרשות לכניסה אליה. לטענתה משום שהפגיעה נכללת בתחום ההגדרה של תאונת דרכים, היא זכאית לקבל פיצויים מטעם הרכבת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה באירוע.


מטעם ההגנה נטען כי הפגיעה לא קשורה לתנועת הרכבת, לעלייה או לעצירה שלה


מטעם הרכבת ציינו כי החוק מגדיר כתאונת דרכים כל תאונה שהתרחשה בעת עליה או ירידה מרכב ובעת השימוש ברכב. עם זאת, הסטודנטית נפגעה כשהיא התיישבה ברכבת ולא כאשר עלתה או ירדה ממנה. עוד הוזכר שהפגיעה לא נגרמה בשל תנועת הרכבת משום שעצרה בתחנה, וכן שלא היה מפגע שגרם לתאונה והיה קשור לתפקוד ותפעול הרכבת עצמה.


יתר על כן, מטעם הרכבת ציינו כי גם אם בית המשפט יקבל את הטענה של הצעירה ויקבע כי האירוע מוגדר כתאונת דרכים, שיעור הפיצויים צריך להיות מופחת. נטען כי למרות המקרה, הסטודנטית מצאה עבודה וגם בעתיד תוכל לעבוד ללא מגבלה משום שהיא מתכננת להיות עורכת דין בסיום לימודי המשפטים שלה, ואופי העבודה לרוב יהיה משרדי.


לאחר שבחן את הגדרת החוק, השופט קבע כי ישיבה היא חלק מכניסה לרכב ציבורי, ולכן התאונה שהתרחשה בעת שהסטודנטית מצאה מושב ברכבת, מוגדרת כתאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הוא הסביר שלפי החוק כניסה לרכב כוללת את פעולת הישיבה טרם הנסיעה, כך שאין שוני בפעולת הישיבה כשמדובר ברכב ציבורי כמו אוטובוס או רכבת, גם אם נדרש ללכת בתוך הרכב כשהוא עוצר טרם ההגעה למושבים.


השופט קבע כי מדובר בתאונת דרכים וחייב את רכבת ישראל לשלם פיצויים לסטודנטית


לאחר שהוכח כי התאונה התרחשה בתוך הרכבת וכי האירוע מוגדר לפי החוק כתאונת דרכים, השופט חישב את רכיבי הנזק השונים כדי לקבוע מה סכום הפיצויים הנדרש. צוין כי הסטודנטית הייתה חיילת בזמן האירוע ולכן טופלה במסגרת הצבא, כך שאין צורך לפסוק לה פיצויים מכורח הוצאות טיפול רפואי. עם זאת, הצעירה הוכיחה כי מלבד הטיפולים בשירות הציבורי היא עברה פרוצדורות רפואיות במכון פרטי והגישה קבלות על הוצאות אלה. השופט קיבל את דרישתה להחזרי הוצאות וקבע כי מספר הטיפולים שקיבלה היו במידה ובתשלום סביר.


אורתופד מומחה בדק את הסטודנטית וקבע כי אף על פי הטיפול, היא עדיין סובלת מפתולוגיה של מפרק הפיקה ברגל, דבר אשר גורם לאי יציבות, תנועתיות יתר וכאבים. הוא קבע לה נכות בשיעור של 10% והמליץ על המשך טיפולי פיזיותרפיה כדי לחזק את השריר, כמו כן הוא ציין כי קיים סיכוי לפריקות עתידיות שבעקבותיהן הסטודנטית תיאלץ לעבור ניתוח.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בסופו של דבר, השופט חייב את רכבת ישראל לשלם לסטודנטית פיצוי בסך של כ-411 אלף שקלים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. זאת נוסף על תשלום הוצאות משפט לרבות אגרה ושכר טרחת עורך דין בסכום של כ-72 אלף שקלים.

 


ת"א 37207-01-19