האם פרגולה שנבנתה בקוטג' צמוד קרקע באור יהודה גרמה מטרד רעש לשכנים מהקוטג' הסמוך? לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו תביעתם של בני הזוג מהבית הצמוד, אשר טענו כנגד שכניהם כי הם גרמו להם מטרד ליחיד בעקבות חריגת הפרגולה אל שטחם, וכן בגין תליית עציצים וחפצים על הפרגולה אשר הרעישו באופן צורם בכל פעם שנשבה רוח קלה.
בני הזוג שנתבעו כפרו בכל הטענות שהופנו כנגדם, וטענו כי אין כל בסיס לתביעה. בעקבות חוות דעת סותרות שהציגו שני הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו - שמאי מקצועי - שיבחן את הפרגולה על יסוד טענותיהם של שני הצדדים, והוא קבע בחוות דעת מפורשת כי קצה הפרגולה אכן חודר לשטחם של התובעים, וכן כי החפצים שנתלו עליה אכן גורמים למטרד רעש.
השופטת קיבלה את חוות הדעת המקצועית, וקבעה כי חפצי הנוי שנתלו על הפרגולה אכן גורמים הפרעה וחוסר נוחות לתובעים. התביעה התקבלה, והשופטת הורתה לנתבעים לנסר 20 ס"מ מקצה הפרגולה כדי שלא תחרוג לשטחם של התובעים, ולהסיר ממנה את כל החפצים התלויים. כמו כן חויבו הנתבעים בתשלום פיצויים בסכום של 15 אלף שקלים בגין גרימת מטרד ליחיד.
התביעה הוגשה כ-27 שנים לאחר בניית הפרגולה, מדוע לא חלה עליה התיישנות?
לטענת התובעים, שכניהם הפרו את חוק המקרקעין ובנו פרגולה החורגת משטחם הפרטי באופן שמפריע להם ופוגע באפשרותם ליהנות מהשטח ששייך להם. במשך השנים הם ניסו לפעול כנגד הנתבעים, פנו למשטרה ולמוקד העירוני, התלוננו בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואף הוציאו נגדם צו למניעת הטרדה מאיימת, אך דבר לא עזר.
מנגד טענו הנתבעים כי שכניהם הגישו את התביעה בגין פרגולה שנבנתה כבר לפני 27 שנים, כאשר לפי חוק ההתיישנות, חלה התיישנות על תביעה בחלוף שבע שנים מהרגע שבו הנזק נוצר. עוד טענו כי מדובר בתביעה קנטרנית וכי לא נגרם לשכנים כל נזק אמיתי. לא בכדי, המשיכו לטעון, המשטרה והרשות המקומית לא נקטו שום צעד כנגד קיומה של הפרגולה במשך כל השנים הללו.
חוק ההתיישנות אינו חל על זכויות במקרקעין, בייחוד כאשר מדובר בעוולה מתמשכת
לגבי טענת ההתיישנות, ציינה השופטת שחוק המקרקעין קובע כי לא ניתן לטעון שעילת תביעה התיישנה לגבי מקרקעין מוסדרים ולכן טענה זו של הנתבעים נדחית. מעבר לכך, במקרה זה מדובר בעוולה מתמשכת ולכן זו סיבה נוספת לדחיית טענת ההתיישנות.
אמנם, התביעה הוגשה זמן רב לאחר שהפרגולה נבנתה, אך לא מדובר בסיבה מספקת לדחייתה על סמך התיישנות. עם זאת, השופטת הדגישה שתביא בחשבון את השנים הרבות שחלפו עד הגשת התביעה כשתקבע את גובה הפיצויים.
שמאי אשר מונה על ידי בית המשפט קבע כי הפרגולה גורמת למטרד
בית המשפט מינה שמאי מקרקעין מוסמך לצורך הכנת חוות דעת מקצועית, אשר קבע כי הפרגולה בולטת לשטחם של התובעים, מהווה מטרד וגורמת לחוסר נוחות ממשי. כדי לסיים את המחלוקת, הציע המומחה לנסר כ-20 ס"מ מהפרגולה.
כמו כן, במהלך ביקורו במקום הבחין כי העציצים והקישוטים שנתלו על הפרגולה מרעישים בכל משב רוח קל. המלצתו הייתה להסיר אותם, להחליפם בחפצים שאינם גורמים רעש או להעבירם למקום אחר. השופטת קיבלה את חוות דעתו ואימצה את המלצותיו המקצועיות.
מתי שימוש במקרקעין מהווה מטרד לשכנים?
פקודת הנזיקין קובעת כי כאשר אדם משתמש בשטחו באופן שמפריע לאדם אחר להשתמש בשטחו או ליהנות ממנו, ואף גורם לו נזק - מדובר במטרד ליחיד, וניתן לתבוע פיצויים מהאדם אשר גורם את המטרד.
ודאי שכאשר אדם משתמש בשטחו הוא עלול לגרום הפרעה לשכנים, הבהירה השופטת, אך לא כל מה שגורם הפרעה נחשב ל"מטרד ליחיד". במקרה הזה, נגרמה לתובעים הפרעה של חוסר נוחות ורעש, ולכן יש לקבל את תביעתם.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר קבעה השופטת כי על הנתבעים לנסר את הפרגולה, להזיז את כל החפצים המרעישים ולפצות את שכניהם בסכום כולל של 15 אלף שקלים, כל זאת בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. לאור התוצאה שאליה הגיעה, החליטה השופטת שכל אחד מהצדדים ישלם בעצמו את הוצאות המשפט שנגרמו לו בגין תביעה זו.
ת"א 67583-02-19
.jpg)
