בשנת 2013 נפצע צעיר בן 29 בתאונת אופנוע, הוא סבל מחבלות שונות בידיו ובפניו ושיניו נשברו. כשנה לאחר מכן נפגע בשנית בעת שרכב על קטנועו, ושבר את עצם החזה. ארבע שנים חלפו, ולרוע המזל הצעיר נפצע בפעם השלישית בתאונת אופנוע, כשהוא בן 34. בתאונה זו התגלתה פציעה בשתי חוליות בגבו, אם כי לא היה ברור אם מקורן בתאונה זו או בתאונה הקודמת.


כעת נדונה תביעתו של הצעיר בבית משפט השלום בתל אביב יפו, אשר במסגרתה דרש פיצויים מחברת הביטוח שהעניקה כיסוי ביטוחי לקטנועו, עבור נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונות. הצדדים היו חלוקים ביניהם בנוגע לשיעור הנזק התפקודי של התובע, אשר טען כי כל מסלול חייו הוסט לחלוטין לאחר פציעותיו, בעוד חברת הביטוח טוענת כי הוא מפריז בנזקיו כדי לקבל פיצויים שאינם מגיעים לו.


נכותו הרפואית נקבעה על שיעור של 18%, וזאת על פי חוות דעת של מומחים רפואיים אשר מונו על ידי בית המשפט. מעבר לכך, השופט התרשם כי הנזק התפקודי שנגרם לו אינו משמעותי, וקבע את שיעור הנכות התפקודית שלו על 9%. בסופו של דבר נקבע כי הצעיר זכאי לפיצויים עבור הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות, עזרה מצד ג' וכאב וסבל בסכום של 201 אלף שקלים. כמו כן חויבה חברת הביטוח לשלם 30,600 שקלים עבור הוצאות המשפט של התביעה.


לצעיר נותרה נכות אורתופדית ונוירולוגית, וכן נקבעה לו נכות עבור אובדן שלוש שיניים


הצעיר נבדק על ידי רופא מומחה בתחום הנוירולוגי, מומחה בתחום שיקום הלסת ואורתופד מומחה, אשר מונו על ידי בית המשפט, לצורך קביעת שיעור נכותו הרפואית.


שלושת הרופאים קבעו, כל אחד בתחומו, כי התובע מוגבל קלות בתנועות שורש יד ימין, נותרה לו צלקת עדינה לאחר הניתוח והוא זכאי לשיעור נכות גם עבור אובדן שלוש משיניו. כמו כן קבעו הרופאים כי נותרה לו נכות עקב תסמונת אחרי זעזוע מוח, ופגיעה מינורית בשורש כף היד.


השופט התרשם שחוות הדעת הרפואיות אובייקטיביות ומהימנות, ואימץ אותן במלואן. נכותו הרפואית של הצעיר נקבעה על שיעור משוקלל של 18%.


כיצד פציעותיו של נהג האופנוע השפיעו על יכולתו לתפקד בחיי היומיום, והאם הן הובילו לקריסת העסק שהקים?


לאחר שנקבעה נכותו הרפואית של הצעיר, החל הדיון העיקרי בסוגיית נכותו התפקודית. סוגיה זו היוותה את מרכז המחלוקת בין הצדדים. המושג נכות תפקודית נועד לצורך קביעת מוגבלותו התפקודית של אדם לאחר שנפגע פיזית, הן מבחינת התפקוד היומיומי והן מבחינת יכולתו לעבוד.


נהג האופנוע טען כי בעקבות התאונות, כל מישורי חייו נפגעו ונגרמו לו קשיים רבים בתפקוד. לדבריו, כשנפצע בתאונה הראשונה היה בעיצומה של הקמת חברה עסקית, אשר נסגרה בעקבות אשפוזו והיעדרותו. לאור זאת נפגע שכרו, הוא הפסיד את כספי ההשקעה בחברה וכן נפגעה אפשרותו להתקדם בתחום העסקי שבו עסק והוא נאלץ לעסוק בתחום אחר.


מצדו השני של המתרס, חברת הביטוח טענה כי יכולתו לתפקד ולעבוד כלל לא נפגעה, ואין קשר בין כישלונותיו העסקיים לבין פציעותיו מהתאונות.


האם צלקת או אובדן שיניים משפיעים על יכולת התפקוד?


תחילה השופט ציין כי לצלקת שנותרה לנהג האופנוע לאחר הניתוח שעבר אין משמעות מבחינת תפקודו, ומדובר בנכות אסתטית בלבד. כמו כן, לא הוצגה כל הוכחה לכך שהשיניים אשר איבד השפיעו על יכולתו לדבר או כל פגיעה אחרת אשר יכולה להשליך על התפקוד.


בנוגע לנכותו הנוירולוגית והאורתופדית של הצעיר, השופט התרשם כי היא אינה משפיעה באופן משמעותי על תפקודו היום. בנוגע לעסק שהקים וקרס, לטענתו מכיוון שנאלץ להיעדר מהעבודה במשך שלושה חודשים, השופט קבע כי לא נתן כל הסבר מדוע אף אחד משותפיו או מעובדיו מילא את תפקידו בזמן ההיעדרות כדי למנוע את קריסת העסק.


חיזוק נוסף לכך שהפציעות לא הותירו מגבלות מהותיות על הצעיר מצא השופט בכך שהוא מעולם לא פנה לביטוח הלאומי כדי למצות את זכויותיו ולקבל קצבאות. עם זאת, השופט קבע כי אין ספק שהתאונות גרמו לו נזקים, גם אם לא מהותיים כפי שטען. בנסיבות המקרה נקבע שיעור נכותו התפקודית על 9%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי


בסופו של דבר נקבע כי נהג האופנוע זכאי לפיצויים של 106 אלף שקלים עבור הפסדי שכר, כ-15 אלף שקלים עבור הפסדי פנסיה, 40 אלף שקלים עבור הוצאות רפואיות ונסיעות, 25 אלף שקלים עבור עזרה מהזולת, וכ-2,500 שקלים עבור כאב וסבל. לאחר ניכוי של 4,000 שקלים שהיה יכול לקבל מהביטוח הלאומי אילו היה פונה בתביעה לקבלת זכויותיו, נקבע סכום הפיצויים הסופי על סך של 201 אלף שקלים.

 

ת"א 48558-06-17