מהו סכום הפיצויים בגין הריסת דירה מושכרת לצורכי הפיכתה למעבדה וגידול סמים בהיקף מסחרי? בסוגיה זו דן לאחרונה בית משפט השלום בראשון לציון, לאור תביעה שהגישה בעלת הדירה כנגד האדם ששכר את דירתה בראשון לציון וכנגד שני הערבים אשר חתמו על שטר חוב בהסכם השכירות.


השוכר התחייב לא לבצע שינויים בנכס - וביצע בו שינויים נרחבים כדי להתאימו לגידול סמים


התביעה לפיצויים התבררה כארבע שנים לאחר שנחתם חוזה השכירות. בעלת הנכס גילתה על הפיכתו למעבדת סמים כמה חודשים לאחר שהדייר קיבל את המפתחות לדירה, לאור מעצרו על ידי המשטרה, אשר ביצעה חיפוש בדירה וגילתה סמים בשווי של כמעט שלושה מיליון שקלים, וכן ציוד לגידולם הכולל שנאים, חומרי דישון, מערכת השקיה ומנורות ניאון, הוא נעצר ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, ואף ריצה עונש מאסר של 25 חודשים.


ביום מעצרו של השוכר, בעלת הדירה עודכנה על ידי המשטרה וגילתה את ממדי ההרס שהותיר אחריו השוכר. במסגרת תביעתה טענה כי נאלצה לבצע שיפוצים נרחבים בנכס כדי להשיבו למצבו הקודם, וביקשה לקבל פיצויים עבור השיפוצים, אובדן דמי שכירות, תשלומי חשבונות ועוגמת נפש. הנתבע הודה בגרימת הנזק לנכס, אך טען כי סכום הפיצויים שדרשה התובעת, אשר עמד על סך של כ-168 אלף שקלים - מנופח.


השופט בחן את הדברים ולבסוף הגיע למסקנה כי סכום הפיצויים ההולם יעמוד על סך של 126,539 שקלים. כמו כן חויב הדייר בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסך של 25 אלף שקלים. מעבר לכך חויבו שני הערבים בסכום שעליו חתמו בשטר החוב - סך של 13 אלף שקלים.


הדירה שבה התגוררה התובעת במשך עשרות שנים ובה גידלה את ילדיה - הושחתה באופן בוטה עד שכמעט לא ניתן היה לזהותה


בשנת 2018 חתמה בעלת הדירה, אלמנה בשנות ה-80 לחייה, על חוזה השכירות עם הנתבע. בהתאם לחוזה, הדירה הושכרה לתקופה של שנתיים למטרת מגוריו של השוכר. לפני תחילת מועד השכירות, ערכה התובעת שיפוצים בנכס.


כשישה חודשים לאחר שהשוכר נכנס לדירה, ביצעה המשטרה חיפוש בנכס והוא נעצר בחשד להקמת מעבדת סמים. כעבור שנה הודה והורשע בכך שחילק את הנכס לתאים באמצעות הקמת קירות גבס, וגידל בו שתילי קנאביס במשקל של כ-57 ק"ג. עונשו כלל 25 חודשי מאסר וקנס בסכום של 25 אלף שקלים.


לאחר הרס הדירה, פנתה התובעת לקבלן שיפוצים ולשמאי, אשר העידו במהלך ההליך המשפטי. השמאי העריך את עלות השיפוץ בכ-86 אלף שקלים, וכי נדרשים לצורך השיפוץ שלושה חודשי עבודה. בסופו של דבר התובעת חרגה מההערכה ושילמה סכום של 109 אלף שקלים עבור השיקום והשיפוץ.


מהו סכום הפיצויים ההולם עבור כיסוי השיפוצים, אובדן דמי השכירות ועוגמת הנפש שנגרמה לבעלת הדירה?


השופט קיבל את חוות דעתו המקצועית של השמאי, ודחה את טענתו של הנתבע כי עלות השיפוצים הייתה יכולה להסתכם בסכום נמוך יותר של כמה עשרות אלפי שקלים. צילומי הדירה שנלקחו ביום שבו התובעת קיבלה אותה בחזרה העידו כי היא אכן נחרבה ונהרסה באופן חריג, ונדרשה לעבור עבודות שיפוץ משמעותיות. עם זאת, השופט לא קיבל את כל עלות השיפוצים שהוציאה בעלת הדירה בפועל, משום שמדובר היה בחריגה מהערכת השמאי, ועל כן קבע כי מדובר בסכום שיפוצים של 109 אלף שקלים.


מעבר לכך, התובעת הפסידה חמישה חודשי דמי שכירות, ועל כן קבע השופט כי הדייר יפצה אותה בסכום של 23 אלף שקלים. כמו כן נאלצה בעלת הדירה לשלם דמי ועד בית, חיבור מחדש לרשת החשמל, תשלום עבור בדיקת השמאי וחשבונות שונים, כך שסך הפיצויים בגין הפסדיה הממוניים הועמד על סכום של 114,539 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת


לנוכח עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לבעלת הדירה, העמיד השופט סכום פיצויים נוסף בסך של 12 אלף שקלים עבור נזקים לא ממוניים. זאת מכיוון שהדייר הפר בגסות את הסכם השכירות, הפך את הנכס לזירת פשע והחריב אותה.


על כן, בסופו של דבר נקבע כי סכום הפיצויים ההולם יעמוד על סך של 126,539 שקלים, לצד הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 25 אלף שקלים. נוסף על כך, שני הערבים חויבו לשלם סכום של 13 אלף שקלים.

 

ת"א 63991-07-19