לאחרונה נדונה תביעה כספית בסך 27,530 שקלים לבית משפט בשלום באשדוד, בגין ליקויי בנייה במרפסת דירתה של התובעת. בעלת הדירה חתמה על הסכם בעל פה עם קבלן רשום, שעל פיו נבנתה המרפסת עבור סכום של 47,500 שקלים.
בניית המרפסת כללה יצירת פתח מתוך הדירה על גבי תקרת המרפסת בקומה שמתחת לדירת התובעת, הקמת רצפה למרפסת על גבי תקרת מרפסת השכן לרבות ריצוף ואיטום, הקמת גגון ויצירת נקודת חשמל.
הקבלן כבר בנה מספר מרפסות לדירות אחרות בבניין המשותף, כולל המרפסת שמתחת ביתה של בעלת הדירה, והוסכם בינו ובין נציגות הוועד כי הוא זה שיבנה את המרפסות הנוספות בבניין במועד מאוחר יותר.
בעלת הדירה טענה כי הרטיבות במרפסת נובעת מליקויי בנייה, ומנגד הקבלן טען כי האחריות לליקויים מוטלת על גורם אחר
בהגשת תביעתה טענה בעלת הדירה כי פנתה למהנדס בניין שיבדוק את מקור הרטיבות, ולפי חוות דעתו המקצועית הגורם לכך הוא עבודה קבלנית לקויה. לטענתה, היא פנתה בנועם לקבלן והסבירה לו את מהות הליקויים, אך הנתבע לא הסכים להקשיב לטענותיה.
בעלת הדירה טענה כי בשל ליקויי הבנייה במרפסת, מי גשמים ממרפסתה נוזלים לתקרת הדירה שמתחתיה, ולכן מלבד העובדה שהיא אינה יכולה ליהנות מהמרפסת, היא חשופה לתביעה מצד השכן בקומה התחתונה. היא דרשה לקבל את התביעה במלואה, הדגישה את הליקויים במרפסת וכן טענה שהקבלן לא סיפק את הגגון בעובי שהתחייב לו במסגרת ההסכם ביניהם.
מנגד, הקבלן הכחיש את טענותיה של בעלת הדירה לגבי ליקויי הבנייה, וטען כי בעיית הנזילה נובעת ממרפסת הדירה הסמוכה ומליקויי בנייה בבניין המגורים עצמו, אשר קבלן אחר היה אחראי לבנייתו. כמו כן טען הקבלן כי הציע לתובעת לתקן את הליקויים, אך הצעתו נענתה בסירוב.
הקבלן ביקש לדחות את התביעה וציין כי המומחה מטעמה ביצע טעות במדידת שטח המרפסת, הכחיש את טענות התביעה בעניין עובי הגגון והוסיף כי עלות התיקון נמוכה אך בעלת הדירה הוסיפה הוצאות מיותרות לכתב התביעה.
כיצד נקבע מהי עלות התיקונים בגין הליקויים במרפסת?
השופטת מיטל פרי בחנה את טענות הצדדים, חוות הדעת ההנדסית והראיות הנוספות שהוצגו בפניה, והחליטה לקבל את מרבית מרכיבי התביעה.
קביעתו של המהנדס מטעם בעלת הדירה בנוגע לליקוי באיטום הגגון התקבל על ידי השופטת, היות שהקבלן לא הציג ראיות לתמיכה בטענתו. המהנדס העריך את עלות תיקון האיטום בסך של 4,500 שקלים, והשופטת קיבלה את הערכתו.
לעניין עלות התיקונים בריצוף המרפסת, המהנדס מטעם התביעה קבע שיש להחליף את הריצוף, להתקין רובה ולתקן את הצינור, בסכום של 9,100 שקלים. הקבלן אמנם טען כי המהנדס טעה בכך שלא מדד את שטח המרפסת, אך לא הביא ראיה לכך שיש טעות בחישוב עלות התיקונים, ולכן השופטת אישרה את קביעת המהנדס גם בעניין זה. בתוספת הוצאות נלוות כגון פיקוח הנדסי ומע"מ, סכום עלות התיקונים הכולל הגיע לסך של 19,656 שקלים.
האם בעלת הדירה ביצעה את חובתה לדאוג להקטין את הנזק?
השופטת העדיפה את גרסתה של בעלת הדירה, אשר טענה שהציעה לקבלן לתקן את המרפסת, אך נתקלה בסירוב מצדו להגיע לדירתה ולבדוק את הנזק. אף על פי שהקבלן העיד כי רצה להגיע לבחון את המרפסת אך התובעת לא אפשרה לו, השופטת ציינה כי בכתב ההגנה דווקא טעו כי בדק את טענות בעלת הדירה, והוסיפה כי לפי ההיגיון הסביר, הגיוני שהתובעת העדיפה לתקן את הנזק ולא להיקלע להליך משפטי אל מול הקבלן.
יש לך שאלה?
פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים
מעבר לסכום הכולל של עלות התיקונים, קבעה השופטת כי התובעת זכאית לפיצוי עבור נזק לא ממוני בסכום של 2,500 שקלים, וכן להחזר עבור הוצאות משפט בסך של 5,000 שקלים. לסיכום, הקבלן חויב לשלם לבעלת הדירה סכום של 27,156 שקלים בתוך 30 ימים ממועד קביעת פסק הדין, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
תאד"מ 2679-12-22
.jpg)
.jpg)
