חוק העונשין קובע בסעיף 255 כי מי שמגדף שופטים או מפיץ עליהם דברים באופן מכוון לצורך פגיעה במעמדם - מבצע עבירת "זילות בית המשפט" ועלול להישלח למאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים. בפועל, כמעט לא קיימים מקרים שבהם אנשים מועמדים לדין בגין עבירה זו, מכיוון שקיים חשש לפגיעה בחופש הביטוי ואף באפשרות למתוח ביקורת לגיטימית על מערכת המשפט.


לאחרונה נדון בבית משפט השלום בנתניה מקרה של גבר אשר הורשע בעבירות זילות בית המשפט ואיסור פרסום דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, לאחר שהשמיץ במשך תקופה ארוכה בחשבון הפייסבוק שלו שני שופטים שדנו בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה.


במסגרת הדיון שבסופו ניתן גזר דינו של הגבר, ציין השופט כי הביטויים הרבים שפרסם משפילים ומבזים, ופורסמו במטרה לפגוע בשופטים הן מבחינה אישית והן מבחינת מעמדם השיפוטי. עוד ציין השופט את העובדה שמעשיו נמשכו כשנתיים, ושהוא לא נרתע ממעשיו גם לאחר שהוזהר על ידי גורמי האכיפה. לזכותו צוין כי מדובר באדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות. בסופו של דבר הוחלט כי העונש הראוי יכלול 14 חודשי מאסר בפועל וקנס בסכום של 5,000 שקלים.


במשך שנתיים השמיץ הגבר את השופטים שדנו בעניינו, וכינה אותם עבריינים אלימים, שקרנים ונוכלים


כתב האישום שבו הורשע הגבר פירט כי בין השנים 2017-2019 הוא פרסם בחשבון הפייסבוק שלו סרטונים וטקסטים שכללו אמירות משמיצות כנגד שני השופטים אשר דנו בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה. הביטויים כללו כינויים כגון עבריינים אלימים, שקרנים, מושחתים, סדיסטיים, פושעים, מושחתים ועוד ועוד. הוא אף פרסם החלטות שניתנו על ידי השופטים בדיונים אשר התנהלו בדלתיים סגורות.


במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות כי כל אדם רשאי למתוח ביקורת על מערכת המשפט, אולם על פי החוק, הביקורת אמורה להיות אדיבה וכנה. במקרה זה, מדובר בהתבטאויות משתלחות וקשות ולא בהבעת ביקורת לגיטימית.


עוד טענה הפרקליטות כי הוא נחקר במשטרה על מעשיו כמה פעמים והוזהר כי מדובר במעשים פליליים וחמורים, אך הגבר התגאה בפעולותיו וציין כי ימשיך לבצען. מדובר בפגיעה חמורה בשלטון החוק, כך לפי טענת הפרקליטות, אשר גרמה לשני השופטים להתפטר מתפקידם בעקבות מעשים אלו. על כן ביקשה הפרקליטות להטיל עליו עונש מאסר לתקופה של לפחות 20 חודשים.


מצדו השני של המתרס, הדגיש הסניגור את העובדה שמדובר בעבירה לא שגרתית ואין כמעט פסיקה בנושא, כאשר לשיטתו מקרה זה הוא ייחודי וכלל לא בטוח שחובה לשפוט את הגבר במישור הפלילי. הסניגור ציין שמדובר באזרח שומר חוק, אשר הרקע למעשיו הוא סכסוך משפטי רב שנים עם אם בנו בבית המשפט לענייני משפחה. הוא ביקש להסתפק בעונש מאסר על תנאי או לכל היותר עונש מאסר שניתן לריצוי באמצעות עבודות שירות.


כיצד גזר הדין מבטא את האיזון בין חופש הביטוי להתבטאויות שעוברות את הגבול ומהוות זילות בית המשפט?


השופט ציין כי פעולותיו של הגבר עונות בצורה מובהקת לתנאים שנקבעו בחוק בעניין עבירת זילות בית המשפט, מאחר שהתכנים שהפיץ בפייסבוק מחפירים, משפילים ומבזים את שני השופטים, ופורסמו במטרה לפגוע בהם. הנאשם פעם באופן מכוון ושיטתי ואף לא נרתע מהחקירות במשטרה ומהאזהרות שקיבל מהשוטרים. מעבר לכך, מטרתו של הגבר הייתה להפיץ את התכנים לציבור נרחב ככל שאפשר, והוא אף הפציר בעוקביו ברשת החברתית להמשיך ולהפיץ את הפרסומים.


בעניין העונש ההולם, השופט ציין סיבות רבות שעומדות לחובתו של הנאשם, למשל ריבוי הפעמים שבהן פרסם פוסטים מכפישים כנגד השופטים, התקופה הממושכת שבה הפיץ את התכנים, התכנון המוקדם ועוד.

 

יש לך שאלה?

 

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית


אמנם לא הוגשו הרבה כתבי אישום בגין עבירת זילות בית המשפט, אך השופט הצביע על מספר פסקי דין שניתנו בגין עבירה זו כדי לקבוע את מתחם הענישה, אם כי במקרים קלים יותר, ובהם ניתנו עונשי מאסר שנעו בין מספר חודשים ועד תקופות ממושכות יותר.


לזכותו של הגבר צוין כי אין לו עבר פלילי, וכי הוא מנהל חיים נורמטיביים. לבסוף החליט השופט להטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של שנה וחודשיים, שישה חודשי מאסר על תנאי וכן תשלום קנס כספי בסך של 5,000 שקלים.

 

ת"פ 60110-12-19