בית המשפט לענייני משפחה מאפשר לבן זוג של הורה ביולוגי להירשם כהורה נוסף אף על פי שאין קשר גנטי בינו לבין ילדיו של בן הזוג, מבלי להיכנס להליכי אימוץ ממושכים, וזאת באמצעות צו הורות פסיקתי. צו ההורות הפסיקתי מאפשר לבן הזוג לגדל את הילדים יחד עם בן הזוג כתא משפחתי לכל דבר ועניין, והוא ניתן לרוב במקרים של בני זוג חד מיניים, במקרים של הליכי פונדקאות ועוד.


לאחרונה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בקשתן של בנות זוג לתקן את צו ההורות אשר ניתן בנוגע לבתן בת העשר, עבור האם הלא ביולוגית, כאשר הילדה הייתה בת שנה. בנות הזוג ביקשו להחיל את הצו באופן רטרואקטיבי כך שיחול החל מיום לידתה של הילדה.


היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבקשתן, וטען כי יש לדחותה מאחר שאין מקום לתיקון הצו. ואולם, השופטת הזכירה כי בית המשפט העליון הכיר וקבע כהלכה משפטית כי ניתן להחיל רטרואקטיבית את צו ההורות החל ממועד הלידה, במקרים שבהם מדובר בילד שנולד מתרומת זרע אנונימית. בנסיבות המקרה, סברה השופטת כי תחולה רטרואקטיבית של צו ההורות היא לטובת הילדה, ועל כן הבקשה התקבלה, כך שצו ההורות יחול על בת הזוג החל ממועד הלידה, ויחולו עליה כל הזכויות והחובות כהורה.


בנות הזוג מנהלות משק בית משותף כ-25 שנים, ומגדלות ביחד שלוש בנות החל מיום לידתן


על פי פרטי הבקשה שהגישו בנות הזוג, הן מנהלות חיי זוגיות ושיתוף תחת קורת גג אחת משנת 1998, כאשר לפני כ-15 שנה אף הגישו הסכם לחיים משותפים לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה. מלבד בתן בת העשר אשר לגביה הגישו את הבקשה לתיקון רטרואקטיבי לצו ההורות, הן מגדלות יחד שתי ילדות נוספות, בנות 14 ו-16, אשר הגיעו לעולם אף הן באמצעות תרומת זרע, ואומצו על ידי בת הזוג של האם הביולוגית.


בתן השלישית והקטנה נולדה בשנת 2013, כאשר צו ההורות אשר קבע את אימהותה של בת הזוג של האם הביולוגית ניתן כשנה לאחר לידתה.


מה ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בנוגע להכרה רטרואקטיבית בהורות באמצעות צו הורות פסיקתי?


בתחילת שנת 2021 דן בית המשפט העליון בעניין זהה - תחולה בדיעבד של צו הורות פסיקתי עבור בת זוגה של אם ביולוגית שהביאה את ילדה לעולם באמצעות תרומת זרע אנונימית. באותו מקרה קבע בית המשפט העליון הלכה ולפיה יש להחיל את צו ההורות בדיעבד כך שיהיה בתוקף החל מיום הלידה, וכי קביעה זאת תקפה גם על מקרים אחרים עם נסיבות זהות. זאת, ובלבד שהבקשה לצו ההורות הוגשה בתוך תשעה חודשים מיום הלידה.


כמו כן קבע בית המשפט העליון הוראות באשר למקרים שבהם ניתנו צווי הורות פסיקתיים לפני שניתן פסק הדין, והוסיף כי במקרים כאלה ניתן להכיר בתחולתו הרטרואקטיבית של צו ההורות גם אם הבקשה להכרה רטרואקטיבית הוגשה תקופה ממושכת אחרי הלידה.


בית המשפט: אין הצדקה שלא להכיר בהורותה של האם הלא ביולוגית כבר ממועד הלידה


במקרה זה, בנות הזוג אכן הגישו בקשה מאוחרת לקבל תוקף רטרואקטיבי לצו ההורות - רק כשבתן כבר הייתה בת תשע, אך המקרה נמנה על המקרים שבהם ניתנת האפשרות להחלה רטרואקטיבית על פי הלכת בית המשפט העליון. על כן בדקה השופטת את נסיבות המקרה הספציפי, כגון האם התקיימו בפועל יחסי הורות בין האם הלא ביולוגית לבת עוד לפני תחולתו של צו ההורות, ומהי טובת הילדה.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה

 

מאחר שבנות הזוג מקיימות זוגיות משפחתית יציבה כבר עשרות שנים, והכניסו שלוש בנות לתא המשפחתי שאותן הן מגדלות ביחד מהרגע שנולדו, השופטת לא מצאה כל סיבה לדחות את בקשתן. השופטת אף הדגישה כי לא מצאה כל טעם בהתנגדותו של היועץ המשפטי, לאור ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון. השופטת הבהירה כי טובתה של הילדה מצדיקה את החלת הצו באופן רטרואקטיבי כך שיהיה בתוקף הלך מיום לידתה, ולכן בקשתן של בנות הזוג התקבלה.


תמ"ש 51428-12-21
 


עודכן ב: 23/07/2023