לאחרונה דן בית משפט השלום בנצרת בתביעת נזקי גוף שהגיש תושב בוסמת טבעון כנגד המועצה המקומית, בטענה שהתרשלותה גרמה לו לפציעות ונזקים אחרים. על פי טענתו, בשנת 2018 צעד ליד כביש המצוי סמוך לביתו, אשר ממוקם בשטחה של המועצה המקומית, כדי לבדוק מקור רעש ששמע. בדרך נשען על גדר עץ זמנית שהציבה במקום המועצה, אך הגדר קרסה והוא מצא עצמו נופל לתהום עמוקה.


המועצה המקומית ביקשה לדחות את תביעתו משום שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, כלומר אף אחד לא ראה את הנפילה, וכמו כן כי המקום שממנו נפל לכאורה צר מדי למעבר, והמסמכים הרפואיים אינם מציינים שנשען על גדר. עוד טענה המועצה כי התובע אינו מהימן.


ואולם, השופט קבע כי התובע הוכיח את נסיבות פציעתו, הן לאור עדותם של שני אנשים אשר הבחינו בו לאחר שנפל, הן מהמסמכים הרפואיים והן בהתאם לצילומים מהמקום. מאחר שמדובר בשטח המצוי באחריות המועצה המקומית, ועליה לדאוג לבטיחותם של העוברים והשבים, קבע השופט כי במקרה זה היא התרשלה ולכן התביעה התקבלה.


עם זאת, השופט ציין כי יש לזקוף 20% מהנזק שנגרם לתובע עצמו, מאחר שלא נזהר באופן סביר כשצעד בצד הכביש. בסופו של דבר הוא יקבל פיצויים בסך של 389,560 שקלים, וכן המועצה תשלם את הוצאות שכר טרחת עורכי הדין בסך של כ-91 אלף שקלים.


כיצד הוכיח התובע את נסיבות נפילתו ואת אחריותה של המועצה המקומית לפצות אותו?


כבר בתחילת הדיון נקבע כי התושב אכן נפצע במועד שבו נטען כי נפל לצד הכביש, וזאת בהתאם לתיעוד הרפואי אשר לפיו סבל משברים בשני העקבים ובמספר חוליות בגבו. כמו כן, נקבע כי השטח המדובר אכן נמצא בשליטתה של המועצה המקומית.


על פי עדותו של התובע, הוא עבר בין עמוד חשמל וגומחת בטון עד שהגיע לגדר הזמנית, אשר הפרידה בינו לבין התהום. הנתבעת טענה כי המרווח צר מדי ולא ייתכן שהתובע עבר בו, אך לאחר שהשופט ביקר במקום ומדד את המרווח, הוא קבע כי התובע בעל מבנה גוף רזה, והיה מסוגל לעבור באותו מרווח.


אל עדותו של התובע עצמו נוספו עדויות של שני עדים נוספים, אשר לפי דבריהם הגיעו למקום זמן קצר לאחר שהתובע נפל לתהום, והרימו אותו על ידיהם בחזרה למפלס העליון כדי לפנותו לבית החולים. בהתאם לכל זאת, קבע השופט כי התובע הוכיח במידה הנדרשת שנפל ונפצע באותו מקום לאחר שהגדר אשר עליה נשען קרסה.


הצבת גדר זמנית ולא יציבה באותו מקום על ידי המועצה יצרה סיכון אמיתי אשר התממש - ולכן המועצה אחראית לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות נפילתו


השופט עיין בצילומים שהגיש התובע ממקום התאונה, והגיע למסקנה כי העובדה שהמועצה לא הציבה במקום גדר חזקה שיכולה למנוע נפילות, אכן יצרה סיכון ממשי. לכן קבע השופט כי מדובר בהתרשלות מצדה של המועצה המקומית, אשר גרמה לפציעתו של התושב.


עם זאת, השופט הבהיר כי יש לייחס אשם תורם גם לתובע עצמו. מדובר במקום המצוי בסמיכות לביתו, ולכן ניתן לקבוע כי הוא ידע על התהום ולא פעל בזהירות המתבקשת. האשם התורם הועמד על שיעור של 20%.


איך נקבע סכום הפיצויים המגיע לתושב בעקבות נפילתו לתהום?


בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדי, אשר קבע לתובע נכות רפואית בשיעור של 41%. מדובר בנכות בשיעור משמעותי, ובהתאם לכך קבע השופט כי שיעור הפגיעה ביכולתו של התושב להתפרנס עומד על 50%.


על בסיס קביעות אלה, נקבע כי סכום הנזק עבור הפסדי שכר בעבר עומד על סך של 276,530 שקלים. עבור הוצאות רפואיות, נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 12,644 שקלים, ועבור נסיעות נקבעו פיצויים בסכום של 20 אלף שקלים. עוד נקבע כי התובע זכאי לפיצויים עבור עזרה שהוא נזקק לה מבני משפחתו על סכום של 40 אלף שקלים, עבור הפסדי השתכרות בעתיד - כ-73 אלף שקלים, עבור הפסדי פנסיה - כ-44 אלף שקלים, וכן עבור כאב וסבל הוא זכאי לפיצויים בסך של 75 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה


לאחר שקלול וניכוי 20% בגין אשם תורם וכן סכום של 43 אלף שקלים עבור תשלומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, הועמד סכום הפיצויים הסופי על סך של 389,560 שקלים. מעבר לכך תשלם המועצה את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסך של כ-94 אלף שקלים.

 

 

ת"א 78133-12-20