צעיר בן 26 מירושלים נדון השבוע לביצוע 360 שעות שירות לתועלת הציבור בבית משפט השלום בירושלים, בגין קשירת קשר עם עברייני סמים באמצעות אפליקציית טלגרם. במשך כשנה וחצי אסף הצעיר כספים מעסקאות סמים בעשרות הזדמנויות שונות והעביר אותם לאחרים בהתארגנות העבריינית.
השופט החליט לחרוג מהמתחמים המקובלים של מאסר בפועל לטובת ענישה שיקומית, לאחר שהתרשם מהשינוי החיובי שעבר הצעיר במהלך ההליך והטיפול שקיבל. מעבר לכך, הוטלו על הצעיר שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 5,000 שקלים, וכן הוטל עליו לחתום על התחייבות כספית שלא לבצע עבירות סמים למשך תקופה של שנתיים.
תפקידו של הצעיר היה לאסוף כסף שמקורו במכירת סמים ולהעבירו לידיהם של הגורמים העברייניים
את תפקידו של הצעיר בהתארגנות העבריינית - לאסוף כספים מסוחרי המשנה ולהעבירם הלאה -הוא ביצע כ-50 פעמים.
לצעיר אין הרשעות פליליות קודמות. הוא שירת בצבא ואף שירת במילואים במהלך המלחמה, אך התמודד עם קשיים משמעותיים במהלך השירות. מאז שעבר תאונת אופנוע לפני כשנה הוא מתקשה למצוא תעסוקה יציבה ואובחן כמתמודד עם פוסט טראומה ומחלה פיזית נוספת. הוא מסר שביצע את העבירות בתקופה שהיה במצוקה כלכלית.
מתסקיר שירות המבחן הראשון שהוגש בעניינו עלה שהצעיר מתקשה לקבל אחריות מלאה למעשיו וניסה לצמצם את חלקו בעובדות כתב האישום. קצין המבחן העריך שקיים סיכון לביצוע עבירות פליליות ללא טיפול מותאם. עם זאת, בתסקיר הנוסף דווח על מפנה חיובי משמעותי. הצעיר נרתם לטיפול ביחידה להתמכרויות ושיתף פעולה באופן מלא בטיפול פרטני. הממונה על עבודות השירות מצא כי הצעיר מתאים לבצע עבודות שירות.
לאור שילובו המוצלח בהליך הטיפולי, שירות המבחן המליץ בסופו של דבר על ענישה שיקומית הכוללת 300 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן לשנה להבטחת המשך הטיפול והמעקב.
האם תהליך השיקום והיעדר העבר הפלילי מצדיקים את ביטול ההרשעה?
נציג התביעה ביקש מבית המשפט להטיל על הצעיר עונש מאסר של שנה וחצי, בתחתית מתחם הענישה שטענה אליו התביעה בין 18 ל-36 חודשי מאסר, בנוסף לענישה נלווית. התביעה הדגישה את חומרת העבירות ואת הצורך להרתיע אחרים מלבצע עבירות קשירת קשר לביצוע עסקאות סמים.
מנגד, הסניגור ביקש לסטות לקולא ממתחמי הענישה הנהוגים ולקבל את המלצת שירות המבחן על כל חלקיה, כולל בקשה לביטול ההרשעה. הסניגור הפנה לתיק דומה שהסתיים בעבודות שירות, וטען שהצעיר עבר תהליך שיקום אמיתי שמצדיק חריגה ממתחמי הענישה המקובלים.
השופט בחן את כל הטיעונים והראיות שהוצגו לפניו, תוך התייחסות לעקרונות הענישה ולנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון. הוא קבע שמתחם הענישה הראוי בנסיבות העבירה הוא בין חמישה ל-18 חודשי מאסר בפועל, תוך התבססות על פסיקה קודמת בעבירות סחר בסמים דומות.
השופט ציין שהצעיר פגע בערכים המוגנים של שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו באורח בינוני, ושאיסוף הכספים התבצע עשרות פעמים, בצורה שיטתית ועקבית ולאורך תקופה ארוכה. השופט הדגיש שהנאשם הוא אדם בוגר המודע היטב למעשיו ולמשמעות העבירות שביצע, ושהוא לקח חלק בהתארגנות עבריינית להפצת סמים באופן סיטונאי לכל דורש. כמו כן, השופט קבע שהעובדה שמדובר בסם קל אינה מורידה מחומרת המעשים ומפוטנציאל הנזק שעלול להיגרם מהם.
השופט סקר שורה של גזרי דין שניתנו בעבירות דומות, כולל מקרים שבהם ניתנו עונשים מקלים מטעמי שיקום. בסופו של דבר החליט השופט לחרוג ממתחם הענישה שקבע לטובתו של הצעיר, ולאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך הטלת ענישה שיקומית.
יש לך שאלה?
הצעיר נדון לביצוע 360 שעות שירות לתועלת הציבור, בנוסף לשישה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירות סמים מסוג פשע בתוך שלוש שנים. הוא אף נדון לתשלום קנס בסכום של 5,000 שקלים, לצו מבחן למשך תקופה של שנה ולהתחייבות של עשרת אלפים שקלים שלא לעבור עבירות סמים בתוך שנתיים.
השופט דחה את הבקשה לביטול ההרשעה, מאחר שלא מצא סיבות המצדיקות זאת.
ת"פ 23199-03-24
