עובד אחזקה בשנות ה-40 לחייו שהיה מעורב בתאונת דרכים במהלך עבודתו בשנת 2023, נפגע בגבו ונקבעה לו נכות אורתופדית קבועה של 10%. לאחרונה זכה בפיצויים בתביעה שהגיש כנגד חברת הביטוח שלו בבית משפט השלום בקריות. השופטת שמעה עדויות משני הצדדים, בחנה תיעוד רפואי מקיף ומסמכים ממקום עבודתו, וקיבלה את קביעת ועדת הביטוח הלאומי בנוגע לנכות שנגרמה לו. בסופו של ההליך נפסק לתובע פיצוי כולל של כ-141,000 שקלים המשקף את נזקיו בשישה ראשי נזק שונים.
עבודתו של התובע כללה מאמץ פיסי, והכאבים מהתאונה הגבילו את תפקודו
התובע, יליד 1979, עבד במחלקת אחזקה ועיסוקו כלל עבודה פיזית מאומצת, טיפול בתקלות ומכונאות. לפני כשנתיים וחצי נפגע בתאונת עבודה שסווגה כתאונת דרכים, ולאחריה החל לסבול מכאבי גב תחתון עם הקרנה לגפה השמאלית. הכאבים הגבילו את תפקודו היומיומי ואת יכולתו לבצע את עבודתו הפיזית כפי שהיה רגיל לפני התאונה.
לאחר שנכותו הוכרה על ידי הביטוח הלאומי, הוא הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח המבטחת את רכבו וטען כי הפגיעה גרמה נזקים של ממש לכושר השתכרותו ולאיכות חייו, ודרש פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
חברת הביטוח כפרה תחילה בכל הטענות, לרבות בסיווג האירוע כתאונת דרכים. בשלב מאוחר יותר של ההליך חזרה בה מהכפירה בנסיבות התאונה, והמחלוקת בין הצדדים התמקדה אך ורק בשאלת גובה הנזק, כאשר לטענת חברת הביטוח, הנכות שנגרמה לתובע נמוכה ואינה מצדיקה פיצויים, וכי לא נגרמה לו כל פגיעה תפקודית משמעותית.
בית המשפט קיבל את קביעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי בנוגע לשיעור נכותו של הנפגע
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בחנה את מצבו של העובד ומצאה כי נגרמה לו נכות עקב התאונה. לתקופה שבין מרץ לדצמבר 2023 נקבעה לו נכות זמנית של 10%, ומינואר 2024 נכות אורתופדית קבועה של 10% בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני. הנכות חושבה תוך התחשבות במצב הרפואי שקדם לתאונה. השופטת בחנה את קביעות הוועדה, דחתה את טענות חברת הביטוח שלא לקבל אותן, וקיבלה את שיעור הנכות שנקבע לו גם בפן התפקודי כבסיס לחישוב הפיצויים.
לצורך חישוב הפסדי השכר, בחנה השופטת את תלושי השכר שהגיש התובע ואת נתוני הביטוח הלאומי, ונקבע כי שכרו החודשי הממוצע עמד על כ-10,100 שקלים. בסיס שכר זה שימש לחישוב הפסדי ההשתכרות לעתיד, תוך שילוב אחוזי הנכות התפקודית ובהתחשב בגילו של התובע ובתוחלת עבודתו.
ראש הנזק המשמעותי ביותר בתביעה היה הפסדי השכר לעתיד. בית המשפט ערך חישוב אקטוארי מלא שהביא בחשבון את שכרו החודשי של התובע, את אחוזי הנכות התפקודית שנקבעו לו ואת מקדם ההיוון המתאים לתוחלת עבודה של כ-20.5 שנה. החישוב הניב סכום של כ-185,000 שקלים, ממנו הפחית בית המשפט 25% לאור מצבו הרפואי הקודם של התובע ונסיבות שונות שעלו במהלך הדיון. לסכום שנותר נוספו הפסדי פנסיה בשיעור 12.5%, והתוצאה הסופית בראש נזק זה הגיעה לכ-156,000 שקלים.
כיצד נקבע הפיצוי הכולל, ובאילו ראשי נזק?
בגין כאב וסבל נפסק פיצוי בסך של כ-19,700 שקלים, בהתחשב בגיל התובע ובשיעור הנכות שנקבע לו. בגין הפסדי שכר לעבר נפסק סך של 10,000 שקלים המשקף את תקופת אי הכושר שלאחר התאונה ואת ניצול ימי המחלה. בגין הפסדי שכר לעתיד נפסק הסכום הגבוה ביותר של כ-156,000 שקלים הכולל גם הפסדי פנסיה.
בגין הוצאות רפואיות שנגרמו לתובע בקשר לפגיעה, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, בדיקות ונסיעות לטיפולים, נפסק סך של 3,000 שקלים. בגין עזרת צד שלישי שנזקק לה התובע בתקופת הפגיעה לביצוע פעולות יומיומיות ועבודות משק הבית, נפסק סך נוסף של 3,000 שקלים.
יש לך שאלה?
סך כל הפיצויים הגיע לכ-192,000 שקלים. מסכום זה נוכו גמלאות הביטוח הלאומי שקיבל העובד, בסכום של כ-51,000 שקלים. בסופו של דבר בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם לתובע כ-141,000 שקלים.
ת"א 49819-12-23



