גבר בשנות ה-50 לחייו שעבד במשך יותר מ-22 שנה כעובד אחזקה במועצה מקומית, ונגרמו לו ליקוי שמיעה וטינטון בעקבות חשיפה ממושכת לרעשים, זכה לאחרונה בפיצויים של 130 אלף שקלים.
בית המשפט השלום בקריות שדן בתביעתו של הנפגע כנגד המועצה המקומית, קבע כי המועצה התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות רעש סביבתיות, לא סיפקה לו ציוד מגן תקין ומתאים ולא קיימה הדרכות בטיחות כנדרש בחוק. עם זאת, בית המשפט ייחס לתובע אשם תורם של 15% בשל היותו אחראי צוות שידע על הצורך בשימוש באוזניות מגן.
שתי חברות ביטוח שביטחו את המועצה בתקופות שונות חויבו לשלם את הפיצוי שנקבע בבית המשפט לאחר קבלת התביעה. כמו כן ישלמו חברות הביטוח סכום נוסף של 37,600 שקלים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחה.
שנים רבות של חשיפה לרעש במסגרת העבודה גרמו לנזק משמעותי בשמיעה
העובד הועסק בשירות המועצה המקומית מ-1997 ועד 2019. במסגרת עבודתו נחשף לרעשים מתמידים הנובעים משימוש בפטישים, מסורים, מקדחות, משאיות עבודה, מחפרונים ועוד. בשנת 2015 פנה לראשונה לרופא אף-אוזן-גרון בתלונות על קשיי שמיעה וטינטון באוזניים, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה מסוג מיקרוטראומה, וקבע לו נכות בשיעור של 10%.
הנפגע הגיש תביעה כנגד המועצה בטענה שהיא אחראית לנזק שנגרם לו, וזאת מכיוון שלא דאגה לבטיחותו, לא ביצעה בדיקות סביבתיות, לא סיפקה לו אוזניות מגן מתאימות ולא הדריכה אותו כיצד להגן על שמיעתו.
המועצה וחברות הביטוח הנתבעות טענו להגנתן כי סופקו לתובע אמצעי מיגון ונערכו לו הדרכות בטיחות. ואולם הן לא הציגו כל ראיה לכך, והשופט מתח ביקורת על כך שהמועצה לא הציגה בדיקות רעש סביבתיות, כרטיסי מעקב רפואי, אישורי אספקת אוזניות או תיעוד של הדרכות בטיחות.
השופט הדגיש כי בעל דין הנמנע מהצגת ראיות הנמצאות בחזקתו מקים חזקה שאילו הובאו, היו פועלות כנגדו, וקבע כי המועצה הפרה את חובתה כמעסיקה לבצע בדיקות רעש, לספק ציוד מגן מתאים ולקיים הדרכות שנתיות לעובדים בסביבת רעש מזיק.
כיצד נקבע שיעור הנכות בעקבות הפגיעה בשמיעה?
נוכח הפערים הגדולים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, אשר לאחר בחינת הממצאים קבע לנפגע נכות משוקללת של 19%. חוות הדעת לא נסתרה, ובית המשפט אימץ אותה במלואה. עם זאת, בשל העובדה שהתובע המשיך לעבוד ארבע שנים נוספות לאחר שהתגלה ליקוי השמיעה ופרש מסיבות שאינן קשורות לנכותו, העמיד בית המשפט את שיעור הנכות התפקודית על 50% מהנכות הרפואית, וקבע אותה על 9.5% בלבד.
כיצד חושבו הפיצויים הכוללים עבור העובד?
סכום הפיצויים הכללי חושב עבור חמישה ראשי נזק שונים. בגין ראש הנזק של כאב וסבל נפסק סך של 110 אלף שקלים, וזאת בהתחשב בקשיי השמיעה והטינטון המתמיד המשפיעים על יכולת התקשורת וההתנהלות היומיומית של הנפגע.
בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד ופנסיה נפסק סכום גלובלי של 45 אלף שקלים. כמו כן, בגין הוצאות רפואיות, בעיקר לצורך רכישת מכשירי שמיעה, נפסק סך של עשרת אלפים שקלים, ועבור עזרת צד שלישי נפסק סכום של 5,000 שקלים. הפסדי שכר לעבר לא נפסקו, שכן התובע המשיך לעבוד במשרה מלאה גם לאחר אבחון הנכות.
יש לך שאלה?
מסך הפיצויים הכולל שהגיע לסכום של 170 אלף שקלים הופחתו 15% בגין אשם תורם, שכן נקבע שהיה עליו לדעת על הסיכונים שבחשיפה לרעש ולהצטייד בעצמו באוזניות מגן. כמו כן הופחתו הכספים שקיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה בסך של 14,445 שקלים. סכום הפיצויים הסופי לתשלום הועמד על 130,055 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 37,600 שקלים.
ת"א 9130-04-22
