הולכת רגל בשנות ה-50 לחייה, שנפגעה מרכב בירושלים ונגרמה לה אי יציבות בברך שמאל כתוצאה מקרע, זכתה לאחרונה בתביעה בבית משפט השלום בירושלים, ותקבל פיצויים של כ-373 אלף שקלים.
בית המשפט אימץ את חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו שקבע נכות צמיתה בשיעור של 20%, ודחה את בקשת חברת הביטוח למינוי מומחה רפואי נוסף. הפיצויים כוללים גריעה מכושר השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. נוסף על סכום הפיצויים, תקבל האישה שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסכום של 57 אלף שקלים.
הנפגעת שוחררה מבית החולים לאחר בדיקה קצרה, הפגיעה בברך התגלתה בשלב מאוחר יותר
בשנת 2023 נפגעה התובעת, ילידת 1973, מרכב שנסע בעת שצעדה ברגל. מיד לאחר הפגיעה פונתה לחדר המיון, שם התלוננה על כאבי גב תחתון ואגן. בבדיקות ההדמיה שבוצעו בחדר המיון לא נמצאו ממצאים משמעותיים, והיא שוחררה לביתה באותו יום. ואולם, בחודשים שלאחר מכן היא ביצעה בדיקות נוספות היות שהכאבים לא חלפו. בבדיקת MRI התגלה כי נגרם לה קרע מלא ברצועה הצולבת בברך שמאל, ובבדיקה אורתופדית אובחנה אצלה אי יציבות בברך.
האורתופד שמונה על ידי בית המשפט קבע קשר סיבתי של 99% בין הנזק בברך לתאונה
מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט בדק את הנפגעת כשנה לאחר התאונה ומצא ממצאים התואמים פגיעה ברצועה בברך. הוא קבע לה נכות זמנית בשיעור של 30% לתקופה של שנה, ונכות צמיתה בשיעור של 20%.
חברת הביטוח ניסתה לערער על חוות הדעת בטענה שהתובעת ספגה חבלה נוספת בברך בחודש לאחר התאונה, וייתכן שהקרע נגרם באותו מועד. ואולם, האורתופד השיב לכך בחקירתו כי סביר הרבה יותר שהקרע נגרם בתאונה שבה נפגעה כהולכת רגל, והעריך את הסתברות קשר סיבתי זה ב-99%. בסיכום חקירתו חזר המומחה הרפואי על עמדתו וציין כי היא מבוססת על מארג ראיות הכולל את מנגנון התאונה, ממצאי ההדמיה והבדיקה הקלינית.
חברת הביטוח ביקשה למנות מומחה רפואי נוסף, אך נדחתה על ידי בית המשפט
חברת הביטוח ביקשה למנות מומחה רפואי נוסף, מכיוון שלא הסכימה עם מסקנותיו של המומחה הרפואי וביקשה לקבל חוות דעת נוספת. ואולם, השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי מינוי מומחה נוסף אינו נעשה כדבר שבשגרה, אלא רק כאשר בית המשפט חש שנבצר ממנו להכריע בשאלות הרפואיות על בסיס החומר הקיים. במקרה זה, הקשיים שהעלתה חברת הביטוח אינם קשיים מקצועיים המונעים הכרעה, אלא ביקורת על מסקנותיו הרפואיות של המומחה, וביקורת מסוג זה אינה מהווה עילה למינוי מומחה נוסף.
כיצד חושבו הפיצויים?
הנפגעת עבדה במשרד ממשלתי טרם התאונה, וגם היום ממשיכה לעבוד באותו מקום במשרה מלאה. שכרה לא ירד ואף עלה מעט לאחר התאונה, ולא הוגשו אישורי מחלה או נתוני נוכחות המעידים על היעדרויות שמקורן בתאונה. עם זאת, היא הגישה עדות של חברתה לעבודה שתיארה ירידה בתפקודה ותלונות חוזרות על כאבים.
השופטת קבעה נגרמה לה גריעה של 12% מכושר ההשתכרות. השיקול המרכזי היה שמצד אחד התובעת מוגנת כעובדת מדינה קבועה שמקום עבודתה מובטח, אך מצד שני אם תיאלץ בעתיד למצוא עבודה בשוק העבודה הפתוח, תעמוד בנחיתות תפקודית בשל הפגיעה בברך.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
בגין גריעה מכושר ההשתכרות לעתיד נפסקו לה פיצויים בסכום של כ-281 אלף שקלים. בגין הפסדי פנסיה נוספו 35,100 שקלים. בגין כאב וסבל נפסק סך של 37 אלף שקלים, בהתחשב בגילה של הנפגעת ובשיעור הנכות שנקבע לה. בגין עזרת הזולת נפסק סכום גלובלי של עשרת אלפים שקלים, בגין הוצאות רפואיות ונסיעות נקבעו לה פיצויים של עשרת אלפים שקלים נוספים.
בסופו של דבר חויבה חברת הביטוח לשלם סכום פיצויים כולל של כ-373 אלף שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 57 אלף שקלים.
ת"א 14307-06-23
.jpg)
