במאמר זה נסקור בקצרה את השאלה האם כספי קופות הגמל של החייב נכללים בהליך חדלות פירעון וניתן לממשם לקופת הנשייה.

 

הסוגיה האמורה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב בפני כב' השופט ל' גלברד בתיק 58241-03-21 יקיר ניידיק (נאמן) נ' רונית אולציק (היחידה) (פורסם בנבו) בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בדיון האמור עלתה מחלוקת מעניינת ביותר, ובו נקבע כי:

 

"הצדדים נחלקו בשאלה, האם יש להורות כי כספי פיצויים הצבורים לזכות היחידה בקופות ימומשו ויועברו לקופת הנשייה."

 

בפסק הדין העוסק כאמור במימוש כפסי קופות גמל בהליך חדלות פירעון (ובאותה מידה, כמובן, בהליך פשיטת רגל, עם השינויים המחויבים), קבע כב' השופט כי הוא דוחה את בקשת הנאמן לממש את כספי קופת הגמל של היחידה לקופת הנשייה בשל, בין היתר, מהסיבות הבאות:

 

"בעניין עזר נקבע ככלל...בהינתן הסכום הנמוך המתקבל מצירוף הקצבאות הצפויות... וכאשר אין מי שיתמוך ביחידה בעת זקנתה...שלא יתאפר ליחידה קיום בכבוד בשנות זקנתה".

 

לפיכך, קיבל בית המשפט את טענתו של בא כוחה של היחידה, עורך דין לחדלות פירעון (בעבר כונה עורך דין לפשיטת רגל), דחה את בקשת הנאמן ולא הורה לממש את כספי קופת הגמל של היחידה.

 

עם זאת, בית המשפט קבע כי ניתן לחרוג מהכלל האמור ובמקרים מסוימים, הקשורים לנסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב או בשל התנהלות לא תקינה בהליך חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 228 לחוק חדלות פירעון אשר מאפשר לבית המשפט לקבוע האם לממש או לא את הכספים האמורים:

 

"כאשר מתקיימות נסיבות חריגות... מן הראוי לעשות שימוש בסמכות בית המשפט לפי, סעיף 228 לחוק חדלות פירעון, ולהורות על חריגה מכלל זה."

 

לסיכום

 

אנו למדים כי בשעה שבית המשפט דן בשאלת מימוש כספי קופות הגמל של חייב, הוא לוקח בשיקוליו את נסיבות השתלשלות האירועים ואת מצבו של החייב ולא בנקל יאשר את מימוש כספי קופות הגמל, קל וחומר אם מדובר בכספים שנועדו לקיום בכבוד בשעת זקנה. אולם, יש לבית המשפט סמכות מכוח סעיף 228 לחוק חדלות פירעון לעשות כן במקרים חריגים.

 

בעניין זה חשוב להדגיש כי היוועצות עם עורך דין לחדלות פירעון בירושלים (כמובן שהמיקום הגיאוגרפי אינו אקוטי וכל עורך דין לפשיטת רגל יכול לבחון את המקרה- עורך דין למחיקת חובות בירושלים, עורך דין פשיטת רגל בבית שמש ולמעשה כל עורך דין למחיקת חובות המתמחה בתחום).

 

בהצלחה