שינוי מקום מגורים לאחר גירושין

שינוי מקום מגורים
מאת : עוה"ד מיכל זלינגר - ליפקין

לעיתים קרובות נשאלת שאלה - האם אישה (שבדר"כ אך לא תמיד) הילדים נמצאים במשמורתה – יכולה להעתיק את מקום מגוריה, למקום מגורים אחר המרוחק באופן משמעותי ממקום המגורים האחרון, שבסמוך אליו גר גם אביהם של הילדים? והרי בהתאם לכך, קבעו הצדדים הסדרי ראייה בין האב לילדים?

מה קורה למשל, כאשר אישה , הגרה בתל אביב, מכירה גבר חדש ורוצה לעבור להתגורר עם הילדים בחיפה ? האם ביהמ"ש ייעתר לבקשתה?! או במקרה אחר בו היא מקבלת הצעת עבודה חד פעמית – שהיא אינה יכולה לסרב לה הדורשת את העתקת מגוריה תוך עקירת הילדים מסביבתם הטבעית?!

במדינת ישראל קיים חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (להלן: "החוק")

חוק זה מאפשר לכל אדם (גבר/אישה), באשר הוא לנוע ממקום למקום בתוך גבולות המדינה.

בפסק דין מיום 2.10.09 מפרי עטו של כב' השופט גרינברגר מביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, שזוהי ערכאת בית משפט שלום. דהיינו, ערכאה ראשונה בלבד. ניתן פסק דין חריג בו מנעו מהאישה להעתיק את מקום מגוריה.

הנושא של שינוי מגורים של ילדים מעסיק רבות את בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. ואין ספק כי המדובר בהחלטה מאוד קשה בכל מקרה.

מצד אחד, אין לפגוע יתר על המידה בשאיפת ההורה המשמורן להתפתח בחייו , לעבור למקומות עבודה חדשים, שעשויים לפתוח בפניו אופקים חדשים , התקדמות כלכלית ואולי אף היכרויות חדשות.

ולעיתים אף לעבור ממדינה למדינה, אם כי זהו מקרה קשה ומורכב הרבה יותר , שלו אתייחס במאמר נפרד מזה.

כאשר מתגרשים, נוצר נתק בין ההורים , נתק שלעיתים אמור אף לפתוח אופקים חדשים , לכל אחד מהצדדים – ונתק זה עשוי להתבטא ברצון אחד הצדדים לשנות את מקום מגוריו.

מצד שני, יש לזכור שהנתק שנוצר בין ההורים אינו צריך להשפיע על הקשר בין ההורים לילדים, ובמיוחד בין הילדים להורה שהוא אינו ההורה המשמורן. מן הראוי למזער את הפגיעה , שגם כך נגרמת עקב הגירושין לילדים, ולהימנע מנתק פיזי של הילדים מההורה שאינו, ההורה המשמורן.

לכן, בפסקי דין הקיימים בבית המשפט העליון ברובם – בתי המשפט עושים , ככל יכולתם, לאזן בין רצון ההורה המשמורן להמשיך בחייו ובין הצורך של ההורה, שאינו משמורן, להמשיך בקשר ההדוק עם ילדיו.

אין מחלוקת לגבי העובדה שהמשך קשר בריא ותקין בין הילדים לשני ההורים הנו מרכיב חיוני בהתפתחותם הנפשית. ומכאן,נובעת התאמצותה של המערכת המשפטית לאזן בין צרכיי שני ההורים.

ככלל: מעניקים להורה המשמורן,החפץ להעתיק את מקום מגוריו, לעשות כן, תוך שמירה על האינטרס של ההורה הלא משמורן. ובמה דברים אמורים?! אם האישה , שהילדים במשמורתה חפצה להרחיק את מקום מגוריה , יטילו עליה להשתתף בהבאת והחזרת הילדים לצורך קיום הסדרי הראייה בינם לבין אביהם.

לעיתים רחוקות, אף יצמצמו את חיוב דמי המזונות שהטילו על האב , שעה שכעת עליו להוציא כספים רבים יותר על דלק בנסיעות לראות את ילדיו – עובדה שאף עשויה לפגוע במקום עבודתו, בשל בזבוז זמן יקר בכבישים ובדרכים.

במקרה של פסק הדין אותו אני מביאה בפניכם, החליט ביהמ"ש לאחר ששקל את כל השיקולים שהועלו לעיל ולמרות שהיה לביהמ"ש ברור כי מעבר האם לצפון, ייטיב עמה כלכלית ואישית ולכן, סביר שייטיב גם עם הילדים במובן זה שחייהם ישתפרו ככל שהאם תהא רגועה יותר ומרוצה יותר בחייה – למנוע ממנה את המעבר.

ביהמ"ש נימק זאת בכך, שקיים קשר חם והדוק בין האב לילדיו באופן מיוחד. האב משתתף בכל אירועי הילדים בבית הספר נמצא עמם בקשר חם ואוהב מעבר לרגיל. השופט סייג החלטתו והבהיר כי החלטה זו טובה למקרה ספציפי זה, וכי כל מקרה יש לדון לגופו של עניין, להתייחס למכלול שיקולים כגון: גיל הילדים, מספר הילדים, מהות הקשר וכו'.