מאת : עוה"ד מיכל זלינגר - ליפקין

 

קיימים מקרים בהם, זוגות נפגשים למפגשים מזדמנים אינטימיים חד פעמיים או קצת יותר או אפילו זוגות שכן חיים יחדיו אך לא למטרת חתונה או הבאת ילדים לעולם ומיחסים אלו - מגיע ילד לעולם.

 

האבות ,באותם מצבים, חשים מרומים ופגועים עת נכפה עליהם ילד אותו לא תכננו והם אינם ערוכים אליו - לא נפשית ולא כלכלית.

 

יש מקרים בהם האבות ממש מרומים עת האישה מראש מרגיעה אותם, טרם קיום יחסי המין, כי היא נוטלת אמצעי מניעה כגון: גלולה או התקן....הגבר מסתמך על אמירת האישה ומתבדה עת מגיע ההיריון.

 

ביהמ"ש נדרש לעשות איזון בין ילד תם וטהור שהגיח לעולם ויש לדאוג לצרכיו לבין גבר, שנכפה עליו להיות הורה לעיתים אף כתוצאה "מגניבת זרעו".

 

המשפט העברי אף הוא מתייחס בהרחבה לסוגיית "אבות בעל כורחם" ובין הפוסקים נידונות סוגיות הקשורות לפליטת זרע (ללא כוונה) במקום בו אין ציפייה שהאישה תיכנס להיריון כתוצאה מכניסת זרעו של הגבר ואיחודו עם ביצית האישה.

 

למעשה הטענה שישנה כלפיי האישה הינה, שהיא לא רק שמעלה באמון שנתן בה הגבר , אלא שפעלה בניגוד לשליחות מכללא שקיבלה עליה.

 

משמעות הדבר כי האב נתן לה את זרעו והייתה ביניהם הבנה כי היא תהיה כשליחו להשמיד זרעו והאישה פעלה בניגוד לשליחות זו והפרתה את זרעו והפכה את האב לאובייקט החייב מימון הילד – ולכן, רוב הפוסקים במשפט העברי טוענים כי האישה תידרש לשאת לבדה בכל הנזק.

 

לא כך המקרה כאשר קיום היחסים הם מכוונים.

 

כעת נשאלת השאלה כיצד מתייחס ביהמ"ש בבואו לקבוע מזונות לילד המגיע באופן כפוי?

 

יש להתחיל בכך כי לילד מגיע מזונות, שעה שהילד אינו אשם בדרך בא הגיע לעולם.

 

עתה יש לתת את הדעת האם ביהמ"ש יפחית בגובה המזונות עבור ילד המגיע בדרך שאינה מתוכננת ורצויה?!

 

בפסיקה קיימת ביהמ"ש התייחס גם לשאלת עצם ההחלטה העצמאית של האישה לא לבצע הפלה במקרים בהם אין מניעה רפואית לכך.

בפסיקה הוער בהערת שוליים כי יש מקום לאב להגיש תביעה אזרחית, במסגרת דיני החוזים, כנגד האישה, שבחרה שלא לבצע הפלה כשיכלה לעשות כן בטענה כי "הסתמך" על ההתחייבות שלה לשאת בעצמה בכלכלת הילד שיגיע לעולם.

 

עילת התובענה צומחת מעצם הולדת הילד כאשר ידועה לאם התנגדות האב לעצם ההיריון ותוצאותיו.

דהיינו, התנהגות האם מתפרשת בנטילת אחריות בלעדית מצדה בכל הקשור לגידול ומזונות הילד.

 

די להעיר שאם אין בזכותו של האב לכפות על האם לבצע הפלה,אזי יתכן והאם צריכה לשאת בתוצאת התנהגותה הכוללות את עצם קיום יחסי המין ובסיכון כניסתה להיריון.

 

במקרים שכאלו ביהמ"ש משתדל לפסוק את המינימום הנדרש עבור ילדים המגיעים באופן לא מתוכנן.