חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א - 2000


כבר עתה נציין כי מדובר בנושא מורכב מאוד, מיוחד מאוד ומעניין מאוד. לפיכך, במקרים מסוג זה על אף הקושי וסערת הרגשות שעלולה להיות, חשוב לשים לב לכל הפרטים, חשוב להשיג כמה שיותר ראיות ואף עדים לאירוע אם ניתן.

 

 

על מנת לנסות ולפשט את הדברים נתחיל מפסק דין מעניין מאוד אשר רלוונטי מאוד בנושא חשיבות הבאת הראיות. בת"א 35096-07-18 שניתן ע"י כב' השופט אילן דפדי, כי כלל ידוע הוא "שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה, ראו את ע"א 9656/05 ".

 

 

כמו כן, "אי -הבאת עד רלבנטי, בהיעדר הסבר אמין וסביר לכך, פועלת לחובתו של בעל הדין שנמנע מלהשמיע, ומקימה חזקה עובדתית לחובתו, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בדבר, שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת לחובתו" ראו פסק דינו של כב' השופט מלצר בע"א 8382/06 כורש בוטח נ' דוד כהן".

 

האם המקרה שלכם מהווה הפליה אסורה על פי החוק?


בסעיף 1 לחוק איסור הפליה נקבע כי "נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים", כשמקום ציבורי הוגדר בסעיף 2 ככל מקום המיועד לשימוש הציבור.

 

 

בסעיף 3 לחוק נקבע כי :"(א) מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם.


(ב) לעניין חוק זה, אחת היא אם העיסוק נעשה למטרת רווח או שלא למטרת רווח ואם נגבה או לא נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי.


(ג) בחוק זה "מי שעיסוקו"- לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק, וכן האחראי בפועל על הספקת המוצר או השירות הציבורי או על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו".

 

 

בסעיף 4 נקבע כי "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפרסם מודעה שיש בה משום הפליה אסורה על פי סעיף 3" .

 

 

בסעיף 5 נקבע כי "(א) מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים 3 ו-4 הם עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה. (ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק."

 

 

בסעיף 8 נקבע כי "מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: (1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו; (2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה".

 

מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בפסיקת הפיצויים?


בת"א 35096-07-18 נקבע כי מהפסיקה עולה כי "יש להביא בחשבון שלושה שיקולים מרכזיים:

 

 

הראשון - עוצמת הפגיעה בעקרון השוויון - ככל שהפגיעה בעקרון השוויון הכרוכה בהתנהלות המפלה בעקרון השוויון חמורה יותר, כך גם יגדל הפיצוי שראוי לחייב בו את העוסק המפלה. חומרת ההפרה יכולה להתבטא בשני מישורים עיקריים: פגיעתה ברגשות חברי הקבוצה המופלית לרעה ("הפגיעה האישית") וההשלכות השליליות שיש להפרה על השאיפה ליצור חברה שוויונית ("הפגיעה החברתית").

 

 

השני - "היקף הפרקטיקה המפלה – ככל שההפליה ננקטה ביותר מקרים, וככל שהייתה לה תהודה ציבורית משמעותית יותר, כך גם חמורה יותר פגיעתה, וזאת הן במישור האישי והן במישור החברתי".


 

השלישי - "שיקולי אשם - בקביעת הסעד בגין הנזק הלא ממוני יש מקום להתחשב אף בשאלה אם הפרקטיקה המפלה ננקטה מחמת טעות או בכוונת מכוון, באופן בו טיפל העוסק בתיקונה לאחר שנחשפה, ובשיקולים נוספים הנוגעים לאשם הצדדים- ת"צ 8214-05-14, וכן ראו ת"צ 26994-08-18".

 

ביהמ"ש העליון פסק כי ההבחנה בין נשים לגברים באשר לגיל המינימום לכניסה למקומות בילוי, מהווה הפליה מגדרית שאיננה לגיטימית האסורה על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.

 

 

ברע"א 8821/09 נקבע כי "הבחנה שכזו, לא רק שפוגעת בכבודו של המופלה לרעה ומשמרת סטריאוטיפים קיימים, אלא מחדדת ומשמרת הבדלים לא רלבנטיים או הבדלים הנשענים על אותם סטריאוטיפים.

 

 

לסיום, יפים דבריו של השופט י' זמיר בבג"ץ 6051/95 כי "המוסכמה החברתית היא הקרקע שעליה צומחת ההפליה החברתית: הפליה מחמת גזע, דת, ארץ מוצא, מין ועוד. הסטראוטיפ הוא אויב השוויון. הוא יוצר מעגל קסמים הפועל להנצחת הפליה." [שם, בעמ' 355; ראו גם דנג"ץ 4191/97.


 

חושבים שהמקרה שלכם מהווה הפליה אסורה על פי החוק? משרדנו בעל הצלחות רבות בתחום זה. נשמח לעמוד לשירותכם במלוא הרגישות.

 

 

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר "יצחק מימון משרדי עורכי דין" כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.