האם ריקוד מוגן בזכויות יוצרים?

אז הדין הישראלי אכן מכיר בזכויות יוצרים על כוריאוגרפיה של ריקוד. החוק (חוק זכויות יוצרים) מגדיר יצירה- לרבות יצירת מחול ופנטומימה. כמובן שעל היצירה לעמוד בדרישות של הפסיקה לגבי יצירתיות ומקוריות. כלומר, ראשית, על הטוען לזכויות יוצרים- להוכיח כי היצירה אכן מקורית ויצירתית.

לעניין המקוריות- על הטוען לזכות יוצרים להוכיח שהיצירה שלו נוצרה באופן עצמאי ולא הועתקה משום מקום. יש לשים לב, כי גם אם יועתק חלק מהותי ועיקרי מהריקוד- זה עדיין מספיק כדי לקבוע שהייתה העתקה. אולם, לאו דווקא מדובר בכמות של החלקים שהועתקו אלא יש דגש גם על האיכות. כלומר, יכול להיות שיועתקו מספר קטעים מהריקוד שדווקא אם היו עומדים בנפרד לא הייתה ניכרת ההעתקה ודווקא כמכלול ניתן לומר שהשילוב מדגיש את עוצמת ההעתקה.

יש לשים לב שישנם שלבים ליצירת ריקוד (כמו כל יצירה אחרת)- רעיון, מימוש וביצוע. ביצירה מסוג ריקוד- כאשר הכוריאוגרף רק חושב על הריקוד, מדובר ברעיון ולכן השלב הזה עוד לא מוגן. בשלב המימוש- השלב שבו הרקדנים לומדים לבצע את הריקוד- זהו כבר שלב שבו ישנה הגנה לזכויות היוצרים בריקוד. אם מדובר בעובד בבית ספר לריקוד, אשר יצר ריקוד שלא במסגרת עבודתו- הוא כמובן יצטרך להוכיח זאת, אבל כל עוד זה לא הוכח, היצירה שייכת למעסיקו.

אבל מה בעצם מוגן ביצירה מסוג ריקוד? הרי ידוע כי יש כבר המון תנועות שקיימות. אז מה שמוגן זה השילוב של אותן תנועות קיימות- לפי דעתו וסגנונו של הכוריאוגרף. כלומר הריקוד הוא לא התנועות עצמן, אלא, הוא השילוב שלהן- וזה גם מה שמוגן כיצירה. אחת הטענות שהועלו בפסיקה היא שיש ריקודים שבהן מילות השיר מכתיבות את התנועות (כמו בריקוד מסוג ג'אז לירי) ועדיין- סדר התנועות והפרשנות הם של הכוריאוגרף בלבד והוא עדיין יכול להראות את הייחודיות שלו ולא להיבנות מריקוד של מישהו אחר.

אם מדובר על ריקוד פולקלור יש יותר תנועות שחוזרות על עצמן, אבל עדיין, יצירתיות יכולה להימדד בהבעות פנים, קומפוזיציה של הרקדנים וגם בריקודים מסוג זה, הצעדים יכולים להוות חלק מיצירה כוריאוגרפית. עם זאת, קל יותר להבחין במקוריות בריקודים מסוג ברייקדאנס, סטריט או ג'אז. ואיך אפשר להוכיח שאותו כוריאוגרף הוא זה שהמציא ראשון את הריקוד? יש כוריאוגרפים שממש מכינים תרשים ריקוד. אבל אפשר גם להוכיח זאת באמצעות צילום סרטון שבו מבוצע הריקוד.

במידה והכוריאוגרף אכן עובד בבית ספר לריקוד בעיקרון זכויות היוצרים ביצירה תהיינה שייכות למעסיק שלו, הכל במידה ויש לו חוזה מול המעסיק כמובן ובמידה והריקוד הוכן במסגרת העבודה אצל אותו מעסיק. יש מקרים אגב, שבית המשפט הכיר בכך שאפילו שיצירה מסוימת נעשתה בזמן העבודה- היא לא הייתה שייכת למעסיק כי היא לא נוצרה למטרותיו ולכן זכות היוצרים כן נשארה אצל העובד, אפילו שזה היה בשעות העבודה. אבל הכל תלוי נסיבות כמובן.

צריך לשים לב, שליצירה מתלווה גם זכות כלכלית וגם זכות מוסרית, כלומר, שיכול להיות שהבעלות על היצירה תהיה של המעסיק אבל הזכות המוסרית, שהיצירה תוצג עם שמו של היוצר עדיין תיוותר בידיו של העובד (ובמקרה הזה- הכוריאוגרף). אבל בכל מקרה, צד שלישי לא רשאי להעתיק את הריקוד שכן, ככל והוא אכן מקורי ויצירתי- הוא מוגן בזכויות יוצרים.

לסיכום, יצירה מסוג ריקוד היא יצירה החשופה לכל הציבור אבל אם הנושא מגיע לכתליו של בית המשפט- תידרש עין מקצועית לבחינת הדקויות באשר לריקוד. על מנת לקבל זכויות יוצרים על ריקוד בית המשפט יבחן האם מתקיימים התנאים של יצירתיות ומקוריות והאם היצירה קובעה (האם יש תרשים בנושא, האם יש צילום וידאו של הריקוד ועוד). בנוסף, כדי לבחון העתקה, בית המשפט יבדוק האם עימוד הרקדנים זהה, האם הפתיח והסיומת דומים ואם השינויים שנעשו הם זניחים- כמובן שיראו בכך העתקה. בכל אופן, כל מקרה יבחן לגופו של עניין. ההמלצה שלי היא אף פעם לא להעתיק, שום יצירה, בשום תחום וגם אם מקבלים השראה ממשהו- לא להעתיק אותו אחד לאחד.