עא 6936/09

 

הורים ובנם הגישו תביעה כנגד שירותי בריאות כללית בגין רשלנות רפואית בהריון. לטענתם, בעקבות הרשלנות הנ"ל, התובע הקטין נולד כאשר הוא סובל משיתוק מוחי ונכות צמיתה בשיעור של 100%. התביעה במקרה דנן עסקה בשתי שאלות מרכזיות:

  1. האישה לא קיבלה מהרופאים טיפול בסטרואידים לאחר ירידת מים בשבוע ה-31 להריון. האם מדובר ברשלנות רפואית?
  2. האם בית החולים היה חייב להציג לאישה אפשרות של טיפול בסטרואידים?

ההריון נשוא התובענה היה הריונה השישי של האישה. יצוין כי שני הריונות קודמים של האחרונה הסתיימו בהפלות אשר בגינן נתפר צוואר הרחם שלה. בינואר 1994, כאשר התובעת הייתה בהריון המדובר, בשבוע ה-30 להריון, היא הגיעה לחדר המיון של בית החולים בעקבות כאבים בבטן. הרופאים בחדר המיון ערכו לה בדיקה קצרה ושחררו אותה לביתה.

 

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בלידה | רשלנות בהריון

 

יומיים לאחר מכן, האישה אושפזה בבית החולים לאחר ירידת מים מוקדמת. כעבור יומיים נוספים, התובעת החלה לחוש בצירים והרופאים החליטו לסיים את ההריון באמצעות ניתוח קיסרי. הילד נולד במשקל של 1.7 ק"ג ולקה במצוקה נשימתית עם לידתו. הוא הונשם במשך שלושה ימים ובגיל חמישה ימים נערכה לו בדיקת אולטראסאונד מוח שנמצאה תקינה. עם זאת, שבוע לאחר מכן נערכו לילד בדיקות חוזרות שהצביעו על ממצאים אחרים. בבדיקות אלה נמצא כי הילד פיתח מחלה קשה של החומר הלבן של המוח ובמהלך השנה הראשונה לחייו הוא אובחן כלוקה בשיתוק מוחי.

 

מה היה הטיפול הנכון באותה התקופה ללידה מוקדמת?

 

ההורים טענו כי בתקופה המדוברת, הטיפול הנכון בלידה מוקדמת היה חייב להיות טיפול בסטרואידים. לטענתם, אי מתן טיפול כאמור עלה כדי רשלנות רפואית. למעשה, ההורים טענו כי פעולות הרופאים במקרה זה עלו כדי "סטייה רפואית בולטת" מהפרקטיקה הרפואית הנכונה. מנגד, הרופאים טענו כי ההנחיה הרשמית בנוגע לטיפול בסטרואידים למניעת סיבוכים של פגות ניתנה רק חודשיים לאחר לידתו של הילד.

 

כמו כן, הודגש כי פרסומים רשמיים בספרות המקצועית לעניין זה הופיעו רק בשנת 1995. יתרה מכך, הנתבעים הדגישו כי גם היום, טיפול בסטרואידים במקרה של ירידת מים מוקדמת הינו "טיפול שנוי במחלוקת". מנהלת המחלקה בה אושפזה המערערת בתקופה נשוא התובענה העידה כי בתקופה ההיא הנוהג היה שלא להעניק טיפול בסטרואידים במצבים כגון דא.

 

בית המשפט: "עם כל הצער על הקטין, הטיפול היה סביר ונכון"

 

בית המשפט בחן את טענות הצדדים אשר נתמכו על ידי חוות דעת רפואיות. בסופו של היום, בית המשפט קבע כי הוא מבכר את עמדותיהם של המומחים מטעם שירותי בריאות כללית. נקבע כי הטיפול אשר ניתן לאישה היה בהתאם להנחיות שהונהגו בתקופה המדוברת בבית החולים. "החלטות הרופאים במסגרת הטיפול באישה היו מבוססות על הפרקטיקה הנהוגה בתקופה הנ"ל, וכן על הידע הרפואי הרלבנטי", נקבע בפסק הדין, "לפיכך, אינני מקבל את טענת התובעת לכך שהיה צורך בהתייעצות מוקדמת עובר לטיפול בה. משכך, לא הוכח כי הטיפול היה רשלני".

 

בית המשפט עמד גם על כך שלא הוכח קשר סיבתי בין מצבו של הקטין לבין אי מתן הסטרואידים. מומחה רפואי מטעם שירותי בריאות כללית, מנה בחוות דעתו סיבות נוספות אשר היו יכולות לגרום לשיתוק המוחי כגון "עצם היוולדותו כפג", משקל לידה נמוך, סיבוך או זיהום בשליה, וההפלות אשר עברה האם בעבר. כמו כן, גם המומחה מטעם התובעים הפנה בחוות דעתו למאמר אשר התייחס לכך שטיפול בסטרואידים יכול "להפחית נזקים" אך לא "למנוע אותם לגמרי". דהיינו, גם אם טענות התובעים היו מתקבלות, הרי שהימנעות ממתן סטרואידים הייתה יכולה למצער להקטין את הסיכון ללקות בנכות, אך שיעור הקטנת הסיכון לא הוכח.