(ת"א) 5642/09 בל (ת"א) 5642-09
אדם אשר תביעתו להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעה בעניין לבית הדין לעבודה. בעקבות המחלוקת בין הצדדים, בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו אשר יבחן האם האירוע המדובר אכן היה תאונת עבודה. המומחה העביר חוות דעת מקצועית בנוגע לסוגיה ובעקבותיה המוסד לביטוח לאומי חזר בו מדחיית התביעה והכיר בנקע ממנו סבל התובע כהחמרה שמקורה באירוע בעבודה.
יש לכם שאלה?
עם זאת, אליה וקוץ בה. המומחה הרפואי לא בדק רק את הקשר הסיבתי הכללי, אלא ציין כי האירוע המדובר השפיע על נזקי התובע בשיעור של 33% בלבד. התובע, אשר היה סבור כי האירוע נשוא התובענה גרם למלוא נזקיו (או למצער, לשיעור גדול יותר של הנזק), ביקש כי חוות דעתו של המומחה הרפואי לא תוצג בפני הוועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי. לטענת התובע, הצגתה של חוות הדעת הרפואית הנ"ל הייתה עלולה להשפיע על חברי הוועדה בבואם לקבוע את נכותו.
בית הדין לעבודה: "חוות הדעת של המומחה הינה חלק מהחומר הרפואי"
בית הדין לעבודה דחה את הבקשה הנ"ל. סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לוועדה הרפואית ישנה סמכות בלעדית לקבוע את הנכות לה טוען המבוטח. הלכה פסוקה היא כי מדובר בסמכות מקצועית רפואית אשר מחייבת את הוועדה ללמוד את העובדות, לנתח אותן, ולתרגמן ל"שפת אחוזי הנכות".
בית הדין לעבודה הדגיש כי חזקה על הוועדה הרפואית שהיא תפעל באופן אובייקטיבי ומקצועי וברור כי היא אמורה להתכנס בהתאם להוראות הדין (לדוגמא, על בסיס נוכחות רופאים המומחים בתחום הפגיעה המדוברת). "התובע לא הציג ראיה מדוע חברי הוועדה לא יבצעו את עבודתם נאמנה", הוסיף בית הדין. כמו כן, בית הדין הדגיש כי הוועדה הרפואית, לשם ביצוע עבודתה במקצועיות הדרושה, צריכה לקבל לעיונה את מלוא החומר הרפואי הרלבנטי, לרבות חוות דעתו של המומחה שמונה במסגרת ההליך דנן.
