המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, פושט היום (28.5) את הגלימה ופורש לאחר כ-36 שנות כהונה. בפסק הדין האחרון אשר ניתן על ידו, ואשר עסק ברשלנות רפואית בהריון, השופט ריבלין קבע פעם נוספת כי מום איננו בהכרח הולדה בעוולה. דהיינו, לא כל מום אשר לא מאותר במהלך ההריון מקים עילה לתביעת הרופאים בגין רשלנות רפואית ברמה כה חמורה עד כי ניתן לקבוע שטוב היה לתובע לולא בא לעולם.
יש לכם שאלה?
במסגרת פסק הדין הנ"ל, השופטים, בהרכב מורחב, קבעו כי ההורים לא יוכלו להגדיל את סכום הפיצויים המגיע להם ולבנם, בגין רשלנות בהריון, וזאת משום שהמום ממנו סובל הילד (ואשר לא אותר במהלך ההריון) לא הפך את חייו לחיים שנוצרו עוולה.
סוגיית ההולדה בעוולה הינה סוגיה משפטית מורכבת אשר רבות דובר עליה בערכאות המשפטיות בארץ ובעולם. לאחרונה, שר המשפטים אף מינה וועדה מיוחדת בראשות השופט מצא על מנת לבחון את הדרך להתמודד עם תביעות בגין עילה זו. מדובר אפוא בשאלה משפטית ומוסרית מן המדרגה הראשונה.
פסק הדין הנ"ל הינו פסק דין משמעותי וזאת משום שבמסגרתו בוטלה עילת התביעה בגין "חיים בעוולה" והורחבה עילת התביעה בשל "הולדה בעוולה". ריבלין הדגיש בפסק דינו כי עסקינן בשאלה "מטפיזית הנמצאת בתחומי הדת, המוסר והפילוסופיה". לדבריו, הקביעה כי ילד חי "חיים בעוולה" קובעת הלכה למעשה כי עצם קיום החיים במקרה זה הינו "נזק בר פיצוי".
"הגדרת חייו של אדם בעל מוגבלות כ'נזק' אינה ראויה, אינה מוסרית ואינה אפשרית. היא פוגעת מהותית בעיקרון קדושת החיים, ערך חייהם של אנשים עם מוגבלות הוא מוחלט ולא יחסי", נכתב בפסק הדין. בית המשפט הוסיף והרחיב שלוש נקודות פרשניות אשר לא הוכרעו בפסק הדין בעניין "הולדה בעוולה" (שניתן על ידי בית המשפט העליון לפני כ-25 שנה). נקבע מתווה מפורט לשם חישוב פיצויים בתביעות כגון דא, והורחבו הפיצויים עבור ההורים בגין הנזק הלא ממוני והוצאות הקיום של הילד. כמו כן, הודגש כי החלטתה של וועדה להפסקת הריון תשמש מעין חזקה אשר ההורים יוכלו לסתור אותה על ידי הצגת עמדתם באשר להפסקת ההריון.
.jpg)
