סמכות העיכוב

עיכוב בידי שוטר/עובד ציבור:

לפי סעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996, מקום בו נתעורר אצל שוטר יסוד סביר לחשד שאדם ביצע עבירה או עומד לבצע עבירה העשויה לסכן את בטחונו של אדם או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי השוטר לעכבו במקום הימצאו על מנת לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ו/או למסור לו מסמכים, לרבות זימון לחקירה. זמן העיכוב לא יעלה על שלוש שעות מרגע שהודיע השוטר לחשוד כי הוא מעוכב.

במידה והחשוד אינו מוסר את פרטיו ו/או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו, או קיים חשד שחשוד עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את שלום הציבור, רשאי שוטר לבקש ממנו להתלוות אליו לתחנת משטרה לחקירה ו/או זיהוי.

סמכות זו קיימת גם כאשר מדובר באדם שהיה עד לדבר עבירה, ומקום בו לא ניתן לברר את זהותו או לחוקרו על שראה, רשאי שוטר לעכבו על מנת שימסור את עדותו או לזמנו לחקירה בתחנת המשטרה במועד אחר.

סמכות העיכוב כוללת בחובה גם את הסמכות לעכב כלי רכב ולבצע בו חיפוש בגין עבירה שבוצעה או בגין חשד לעבירה העתידה להתבצע.

(הביטוי "שוטר" כולל בחובו שוטר ממשטרת ישראל וכן עובד ציבור שהינו בעל סמכויות עיכוב ומעצר).

אף לאדם פרטי סמכות לעכב אדם אחר אם נכח בביצועה של עבירת אלימות, פשע, גניבה, או עבירה שגרמה נזק ממשי לרכוש, וזאת כאשר קיים חשש שהחשוד יימלט מהמקום או שזהותו אינה ידועה.

כמו כן, רשאי אדם פרטי לעכב אחר על סמך קריאתו לעזרה של פלוני, המצביע על הנעכב כחשוד בכך שביצע עבירה בפני פלוני. לשם ביצוע העיכוב רשאי אדם להשתמש ב"כוח סביר", ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום למעוכב חבלה.

עיכוב זה יימשך עד לבואו של שוטר למקום האירוע/העיכוב, ולכל ביותר עד 3 שעות. עם בואו, יימסר המעוכב לשוטר ללא דיחוי, אולם אם נתעכב השוטר למעלה מ 3 שעות, רשאי המעוכב לעזוב את המקום ואין למעכב סמכות למנוע זאת ממנו.

הכלל הינו, כי יש להעדיף את השימוש בסמכות העיכוב על פני סמכות המעצר, ולפגוע עד כמה שפחות בחירותו של אדם, אלא אם אין מנוס מכך. יחד עם זאת, אין חובה לנקוט בהליכי עיכוב כתנאי לנקיטה בהליכי מעצר.


בעת עיכובו של אדם, קיימות למעכב מספר חובות, שאי מילוין יגרור אי חוקיות של הליך העיכוב:


א. על שוטר להזדהות בפני המעוכב, ואם אינו לבוש מדים יציג בפני המעוכב תעודת מינוי. עובד ציבור יציג בפני המעוכב תעודת הסמכה. אדם פרטי יזדהה אף הוא בפני המעוכב בשמו.

ב. להודיע למעוכב על דבר העיכוב.


ג. להבהיר את סיבת העיכוב במהלך ביצוע העיכוב.

שוטר/עובד ציבור/אדם פרטי המעכב פלוני, לא יעכבו לפרק זמן העולה על 3 שעות. לקצין ממונה, הממונה בתחנת המשטרה אליה הובא המעוכב, סמכות להאריך את העיכוב ב 3 שעות נוספות.

עיכוב שנעשה בניגוד להוראות החוק מקנה למעוכב זכות להתנגד לעיכובו וללכת לדרכו, ובלבד שלא עשה יותר מאשר ראוי היה לעשות על מנת להשתחרר מהעיכוב באורח סביר.

עם זאת, מקום שאדם אינו מציית להוראות שניתנו לו על ידי שוטר/עובד ציבור בהתאם לסמכות העיכוב, או שהוא מפריע לשוטר במילוי תפקידו, הרי שהוא מסתכן בביצוע דבר עבירה, ואזי קמה לשוטר סמכות לעוצרו ללא צו ולהביאו לתחנת המשטרה לאותה תכלית לשמה ביקש לעכבו סמכות זו אינה קמה לאדם פרטי המבקש לעכב אחר).

מעצר בלא צו שופט (מעצר ימים):

לשוטר סמכות לעצור אדם בלא צו, כאשר יש לו יסוד לחשוד שאותו אדם עבר עבירה מסוג פשע או עוון שיש בה לסכן את בטחון הציבור/המדינה, או שיש חשש שהעצור לא יתייצב להליכי חקירה או ינסה לשבש הליכי משפט.

סמכות נוספת למעצר בלא צו קיימת מקום שמדובר בעבירות שמעצם טיבן יוצרות עילת מעצר, כגון עבירה שדינה מאסר עולם או גזר דין מוות, עבירה נגד בטחון המדינה, עבירות מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, עבירות אלימות חמורות ועבירות אלימות במשפחה.

כאמור, תמיד יש להעדיף את השימוש בסמכות העיכוב ולא לנקוט באמצעי החמור של מעצר, ואולם שוטר רשאי לעצור אדם שאינו מציית להוראותיו על פי סמכות העיכוב או שמפריע לו בשימוש בסמכות זו.

לקצין ממונה בתחנת המשטרה סמכות לעצור אדם שהגיע לתחנת המשטרה בכוחות עצמו, כשהוא אינו עצור, לשם מסירת הודעה או למטרת חקירה, ותוך כדי גביית ההודעה/הגרסה מתברר כי מתקיימת אחת מעילות המעצר.

בעת ביצוע המעצר חובה על שוטר/עובד ציבור להזדהות בפני העצור, להודיע לחשוד מיד שהוא עצור, ולהבהיר לו בהקדם את סיבת מעצרו.

לסמכות המעצר קיימות סמכויות נלוות, כגון שימוש בכוח סביר כאשר אדם מתנגד לביצוע המעצר, לקיחת כלי התקפה מהעצור ועריכת חיפוש על גופו של העצור ובכליו.

עצור שנעצר בלא צו של שופט יובא ללא דיחוי לתחנת המשטרה. טרם חקירתו, חובה על החוקר לוודא כי החשוד יודע את סיבת מעצרו ולהודיע לו שעומדת לזכותו זכות השתיקה, במסגרתה אין הוא חייב לומר דבר, וכן הזכות לאי הפללה עצמית, לפיה אין אדם חייב לענות על שאלות החוקר אם יהיה בתשובותיו כדי להפלילו או כדי לסבכו. מאידך, שימוש דווקני בזכות השתיקה, באופן שחשוד לא יענה כלל על שאלות החוקר עשויה להוות במשפטו חיזוק לדברי התביעה (המתלוננים).

לעצור קיימות שתי זכויות בסיסיות נוספות. האחת, הזכות כי תימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב לו ולעורך דין, והשניה היא זכות העצור להיפגש עם עורך דינו, עוד טרם שהובא בפני שופט. למשטרה קיימת חובה ליידע את העצור על זכויותיו אלו. יחד עם זאת, קיימות נסיבות חריגות (ההודעה תפגע בביטחון המדינה, עבירת פשע שעונשה מעל 10 שנים ועבירות ריגול) בהן ניתן לדחות את מועד ההודעה.

פגישת עורך דין – לקוח תתקיים ללא דיחוי ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה.

בתום החקירה יחליט הקצין הממונה האם לשחרר את העצור מתחנת המשטרה או האם להמשיך את מעצרו עד להבאתו בפני שופט.


שחרור עצור בתחנה:

קצין ממונה רשאי הורות על שחרור עצור מתחנת המשטרה וכן להתנות את השחרור בתנאים, לרבות ערובה כספית, תוך התחייבות המשוחרר להתייצב להליכי החקירה או למשפט בכל מועד.

תוקפה של ערבות שניתנה בתחנת המשטרה הוא 180 יום, ואם בתקופה זו לא הוגש כתב אישום – הערבות פוקעת. אם הוגש כתב אישום, תיוותר הערבות בתוקף עד לתום ההליכים הפליליים.

סוג הערובה ותנאי השחרור ייקבעו בהתאם לסוג העבירה, עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת.

בנוסף לערובה כספית רשאי הקצין הממונה להטיל על המשוחרר תנאים נוספים בהסכמת המשוחרר, כגון הודעה על שינוי כתובת מגורים, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון עד 3 חודשים, התייצבות במשטרה בכל מועד שיידרש, מעצר בית עד 5 ימים, הפקדת כלי נשק המצויים ברשותו ועוד.

במידה והמשוחרר לא יכול לעמוד בגובה הערובה הכספית ובשל כך נותר במעצר, ניתן להגיש ערר על החלטת הקצין הממונה לבית משפט השלום. ערר ניתן להגיש לאותו בית משפט גם על תנאי השחרור האחרים אם נשתנו הנסיבות, ויש בהן להשפיע על קביעת תנאי השחרור.

הבאת החשוד בפני שופט:

הכלל הוא, כי עצור יובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולכל היותר תוך 24 שעות מעת מעצרו.

קיימות נסיבות מיוחדות ועבירות מסוימות בהן ניתן להאריך תקופה זו מעבר ל24 שעות, כגון בעבירות ריגול ועבירות בטחון נגד המדינה, כאשר קיימות פעולות חקירה דחופות שדחייתן תפגע בחקירה או כאשר המעצר נעשה במהלך שבת או חג, שאז יבוא העצור בפני שופט מיד עם צאת השבת או החג.

אי הבאת החשוד בפני שופט תוך התקופה הקבועה בחוק תהפוך את המעצר לבלתי חוקי ועשויה לגרור את שחרור החשוד ממעצר, אך אין בכך לפגוע בסמכותו של בית המשפט להורות על הארכת מעצרו של החשוד.

שופט רשאי לצוות על מעצרו של חשוד עוד טרם הוגש נגדו כתב אישום אם מצא שקיים חשד סביר שהחשוד ביצע את העבירות בהן נחשד, ובתנאי שמדובר בעבירת פשע או עוון, ומתקיימת אחת מעילות המעצר – שיבוש הליכי חקירה/משפט או פגיעה בביטחון הציבור/המדינה או מעצר לשם המשך פעולות החקירה (החלופה האחרונה מוגבלת להארכת מעצר עד 5 ימים לכל היותר בכל פעם).

מקום בו הורה בית המשפט על מעצר החשוד, ייקבע מועד תום תוקפו של צו המעצר, ובמועד זה יובא החשוד שוב בפני שופט, אלא אם ישוחרר קודם לכן מתחנת המשטרה. תוקפו של צו מעצר של שופט מוגבל עד 15 ימים, וניתן להאריכו ב 15 ימים נוספים, ולכל היותר מעצר טרם הגשת כתב אישום מוגבל עד 30 ימי מעצר רצופים.

לפי הכלל, עם סיום חקירתו של החשוד הוא ישוחרר ממעצרו. אולם, בית המשפט רשאי להאריך את מעצרו ב 5 ימים נוספים לכל היותר אם התובע הצהיר, כי עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום וכן בקשה למעצרו עד תום ההליכים הפליליים נגדו. הארכה זו אינה בנוסף, אלא כלולה במניין 30 הימים המקסימליים למעצרו של חשוד טרם הגשת כתב אישום.

הארכת מעצר מעבר ל 30 ימים ברציפות כרוכה באישור היועץ המשפטי לממשלה ותינתן במקרים חריגים.

כאשר מוגשת בקשה להארכת מעצרו של חשוד, תודיע על כך המשטרה לחשוד, לסניגורו או לאדם קרוב לו. החשוד יהיה נוכח בדיון אלא אם הדבר נבצר ממנו בשל מצב בריאותו או כיוון שנמלט ולא ניתן לזמנו לדיון.

הדיונים בבקשות מעצר טרם הגשת כתב אישום יהיו פומביים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים.

אם מצא בית המשפט עילה למעצרו של החשוד, עליו לבחון קיומה של חלופת מעצר ולבדוק האם ניתן לשחרר את החשוד בלי לפגוע בהליכי החקירה ותוך הבטחת התייצבותו של החשוד לחקירה או למשפטו. אם מצא בית המשפט כי ניתן לשחרר את החשוד, בסמכותו לשחררו בתנאים או ללא תנאים. התנאים המקובלים הינם עירבון כספי או ערבות עצמית של החשוד, וניתן להורות בנוסף על ערבות מכל סוג שהוא, לרבות ערבות או עירבון של ערבים.

בנוסף, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב יציאתו של המשוחרר מהארץ, חובת הודעה על שינוי כתובת מגורים, איסור לקיים קשר עם פלוני, חובה להימצא בפיקוח קצין מבחן עד 6 חודשים, חובה להתייצב בתחנת המשטרה בכל מועד שיידרש, איסור להיכנס לאזור ליישוב או למקום שייקבע, איסור לצאת מהבית במשך כל שעות היממה או חלק ממנה ועוד.

אי עמידה בתנאי השחרור או הפרת אחד התנאים יגרור אחריו את מעצרו של המפר והוא יובא בפני שופט תוך 24 שעות ממעצרו. בנוסף, מקום שהמשוחרר הפר את תנאי השחרור שנקבעו, רשאי בית המשפט להורות על חילוט כספי הערבות או העירבון, בין שכספים אלו ניתנו על ידי המשוחרר ובין שניתנו על ידי ערב מטעמו