יתרה מזאת, על הדברים להיבחן לפי נסיבות כל מקרה שכן לעיתים שני בני הזוג עובדים ופעילים בחברה ולעיתים רק אחד פעיל והשני הינו בעל מניות אולם לא עובד בה בפועל.


במצב בו רק בן זוג אחד עובד בחברה אולם בני הזוג חולקים מחצה על מחצה בבעלות על מניות החברה, ראוי ונכון לחלק את המניות כך שבן הזוג שעובד בחברה ירכוש את חלקו במניות של הזוג שלא עובד בחברה וזאת על פי הערכה של מומחה בתחום.

 

בבואו לחלק חברה משפחתית בה נוטלים חלק שווה ופעיל בני זוג העומדים בפני פירוד, נראה כי לא נכון ואף לא ראוי להורות על חלוקה של המניות בפועל. הוראה שכזו עלולה להזיק הן לבן הזוג העובד בחברה בצורה פעילה והן עלולה לפגוע ביציבותה של החברה.


כאשר מדובר בסכסוכי גירושין, הסכנה לחברות משפחתיות הינה גבוהה עוד יותר ומאפשרת לבן הזוג המעוניין להתנקם בבן זוגו ולפגוע בחברה המשפחתית באם אכן יקבל מחצית מן המניות בפועל.


מהם נכסים בלתי מוחשיים?


פירוק שיתוף וחלוקתו בין בני זוג בעת פרידה הינה קשה ולעיתים עקובה מוויכוחים, הכפשות ורצון להרוס אחד את השני. כאשר מדובר בחלוקת רכוש כגון דירה, חסכונות, זכויות פנסיה, ביטוחי מנהלים וכספים, גם אז המחלוקות עלולות להביא להכפשות ולהימשכות ההליכים הן בזירה המשפטית והן מחוצה לה.


הבעייתיות בתחום חלוקת נכסים בלתי מוחשיים כדוגמת מניות, מוניטין אישי, שליטה בחברה, נכסי קריירה וכדומה, הינה שהעוסקים במלאכה זו לא רואים עין בעין את אופן חלוקת הנכסים הבלתי מוחשיים.


כך נוצר מצב בו פסיקה אחת תהא שונה מהשנייה, והעוסקים במלאכה יטפלו בפירוק נכסים בלתי מוחשיים באופן שונה בתכלית זה מזה כאשר אין יכולת לצפות ברמת סבירות טובה, מה תהיה תוצאת ההליכים המשפטיים.


אחת הבעיות שמהן נובע אי הסדר השורר בתחום היא הטשטוש הקיים בין המושגים המגדירים מה הם נכסים בלתי מוחשיים. הן עו"ד והן מערכת המשפט עושים שימוש לא ברור ולא אחיד במושגים אלו.

 

גם הפסיקה התפתחה בעניין זה ולמרות ניסיונותיו של בית המשפט להתמודד עם חלוקתם של נכסים בלתי מוחשיים, לעיתים באופן יצירתי המעיד על ניסיון אמיתי להתמודד עם הסוגיה ולעיתים באופן חסר יצירתיות, הרי שעד היום ניתן לראות הבדלים משמעותיים ופערים בין הפסיקות השונות, ולא במעט בשל האופן השונה בו כל אחד רואה את הסוגיה.


האם ניתן לחלק מוניטין וכושר השתכרות?


בפסקי דין שעסקו בנושא בלטה הגישה לפיה מוניטין אישי של אדם וכושר השתכרותו העתידי הם לא נכסים ברי איזון וכי קיים קושי להעריך אותם ואת שווים מבחינה אקטוארית. בשנים האחרונות נראה כי חל שינוי במגמה זו והחלה מתגבשת תפיסה שלא רק שאפשרי לכמת נכסים בלתי מוחשיים אלא שרצוי ויש לעשות זאת כאשר מחלקים את הרכוש המשותף.


כלומר, הנכסים הבלתי מוחשיים (ובפרט נכסים כגון מניות, שליטה בחברה, אופציות ועוד) הפכו להיות חלק ממסת הנכסים הלגיטימית לחלוקה.

 

מעניין לציין כי גם בקטגוריית הנכסים הבלתי מוחשיים יש להבחין בין נכסים כגון נכסי קריירה, כושר השתכרות וכדומה לבין נכסים כגון: מניות, אופציות ושליטה בחברה. כאשר על בית המשפט לחלק נכסים כגון נכסי קריירה ומוניטין אישי, המלאכה פחות מורכבת.


יתרה מזאת החלוקה לא מהווה סיכון ליציבותו של העסק המשפחתי. אולם חלוקתם של נכסים בלתי מוחשיים דורשת אסטרטגיה שונה אשר בתשתיתה יש לקחת בחשבון את רמת המסוכנות שבחלוקת הנכסים הללו, עבור החברה ויציבותה. במקרים כאלו בהם חלוקה תהווה סכנה ליציבות החברה המשפחתית יש למצוא נוסחה אחרת אשר תשמר את יציבות החברה בד בבד עם חלוקה נאותה ומאוזנת בין בני הזוג.

אלו הן רק חלק מהדילמות העומדות לפתחו של בית המשפט בבואו לדון בחלוקת נכסים לא מוחשיים.

 

על המערכת לשאוף לאחידות בנושא חלוקת נכסים בלתי מוחשיים כך שבית המשפט יידרשו לאיזון המתבקש בין זכותו של בן הזוג למחצית הנכס מחד ושמירה על יציבותו של הנכס מאידך.


הצעד הראשון בחתירה לאחידות הינו פיתוח טרמינולוגיה אחידה, ברורה וקוהרנטית. הצעד השני הינו בניית ארגז כלים ממנו בתי המשפט "ישלפו" את הנוסחאות הנכונות על מנת לחלק נכסים בלתי מוחשיים ביתר מיומנות תוך התחשבות בכל הנתונים העומדים בפניהם. טוב יהיה אם חלק מארגז הכלים האמור יכלול בין היתר כלים מתחומי ידע נוספים על מנת לחשב שווים וערכם של נכסים בלתי מוחשיים.


לא מן הנמנע כי בתחום דיני המשפחה יהא צורך לעשות שימוש בכלים מתחומי ידע נוספים שעד כה לא נעשה בהם שימוש.

מאת: ד"ר יפעת לב ארי פרידברג, עו"ד