משמעות ירידת רף הנהיגה בשכרות הפסיקתי ל – 290 מ"ג

פסק הדין הדן בערעור המדינה בעניין מכשיר הינשוף ורף ה- 400 מ"ג [עפ"ת 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי]– קבע באופן כללי כי למכשיר הינשוף עומדת חזקת אמינות, הניתנת לסתירה. כמו גם, שלפי טיבו של המכשיר ובהתאם לתורת הפעלתו ותחזוקתו, המכשיר אמין, חוקי וראוי לשמש לאכיפה בפלילים.

שופטי ההרכב ניתחו ובדקו בעיקר שלוש מחלוקות בעניינו של הינשוף. האחד, היתכנות של פער בדיקה שאינו נרשם בפלטי הינשוף והוא הפער בין שני הגלאים הנמצאים בו (גלאי האינפרא אדום והגלאי האלקטרו-כימי). השני, פער או סטייה בבלון הכיול של הגז היבש. השלישי, סטיית התקן של מדידת המכשיר (מודל חצוצרת הורוביץ).

בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את דרך החישוב של שולי הביטחון שערך בית המשפט לתעבורה בכך שלטענתו טעות לחשב סטיות במצטבר שיכולות "להיבלע" האחת בתוך רעותה.

הגלאים – נפסק כי :" המדידה האלקטרו-כימית נועדה, כאמור, לבקרה בלבד, ואין הצדקה להפוך את מנגנון הבקרה לעיקר" משכך, אין להוסיף ל -10% בסטייה בין בדיקת נשיפה ראשונה לשנייה גם את האפשרות לסטייה שלא נרשמת, כאמור של הגלאי האלקטרו-כימי.

סטיית הדירות מדידה –"חצוצרת הורוביץ" – נקבע כי מודל הורוביץ הוא מודל סטטיסטי המתאים למכשיר אנליטי המבצע מדידה חד פעמית, וללא נתונים טכניים מדויקים על מכשיר המדידה. לעומת זאת, "הבדיקה שעושה מכשיר הינשוף היא כאמור בדיקה כפולה, באמצעות שתי שיטות מדידה שונות, והיא נעשית פעמיים על כל נבדק..נתוניו הטכניים של הינשוף ידועים".

בלוני הכיול – נקבע כי הבלונים שבשימוש משטרת ישראל היום, המגיעים עם תווית המצביעה על ריכוז האלכוהול בבלון (בעלי אי וודאות מובנית של 2% ± ולא 5% ± כבעבר), לסטייה זו יש להוסיף (במצטבר!) 5% בגין הפער האפשרי בין הערך המוזן לבין הבדיקה שמבצע הינשוף מבלי שהוא ננעל. משכך, נקבעו שולי אי וודאות של 7%.

משטרת ישראל הבטיחה בפסק דין זה כי מהיום ואילך היא כן תתכנת את המכשיר כך שייראה גם הפלט של הגלאי האלקטרו-כימי. כמו כן, בדיקת האיפוס ("Blank Sample") שאמורה להתבצע באוויר חופשי במקום הבדיקה מתבצעת בפועל במשרדי משטרת ישראל. משטרת ישראל הבטיחה כי תרשום את תוצאת בדיקת האיפוס בשטח (בדיקה שיכולה בקלות להראות ערכים שבין 10-20 מ"ג אותם צריך להפחית). עוד עניין אחרון וחשוב, משטרת ישראל ציינה כי כעת היא מבצעת כיול (עקומתי) למכשיר בחמש נקודות שונות החל מ- 100 מ"ג וכלה ב- 800 מ"ג.

לסיכום – בית המשפט המחוזי אימץ באופן אדוק את שתי חוות הדעת של המומחים מטעם המדינה.(ד"ר זוהיש וד"ר אלמוג).

מצב משפטי חדש זה, אם כי יכול וישתנה בעתיד מציב הרבה נהגים בדילמה חוקית האם מותר לשתות כוס משקה אחת ולנהוג? האם אני לוקח סיכון מיותר להיתפס בבדיקת מכשיר הינשוף ולסכן את רישיון נהיגתי בשנתיים ימים ?

פתרונות אפשריים – פתרון עתיק יומין הוא ניהול משפט על בסיס הראיות של כל תיק ותיק, בו הנהג הנאשם או יותר מדויק עורך דינו מנסים למצוא פגמים וטעויות בהתנהלות המשטרה.

מלבד פתרון זה, מציע עבדכם הנאמן פתרון מניעתי – המופנה למחוקק והוא להפוך את ההמלצה "אם שותים לא נוהגים" לחוק !! הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולשכת הפרסום הממשלתית יצאו בקמפיין פרסומי "אם שותים לא נוהגים" בפברואר 2005.

הקמפיין עלה כ-1.5 מיליון ₪ וקיבל חשיפה בערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל. בטרם הקמפיין וגם לאחריו נערך סקר ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה. בין הממצאים הרבים בלט ממצא אחד מדאיג שמצא כי: "מרבית הצעירים הנוהגים לשתות ציינו כי אינם מרגישים שהם תחת השפעת אלכוהול". ואכן זהו מצבם של מרבית הנהגים שנתפסים ומגיעים לקבל ייצוג. על כן, סבורני כי מאחר ועסקינן בדין פלילי האיסור צריך להיות ברור ונהיר לכל נהג [ראה לדוגמא: תקנה האוסרת על איש צוות אוויר לשתות, 8 שעות בטרם איוש התפקיד - תקנה 11(ב)(2) בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), תשמ"ב – 1981].

פתרון מניעתי נוסף וחילופי לפתרון הקודם שהוצע, הינו סימון "מנת אלכוהול" כפי שנעשה בבריטניה ובמרבית מדינות אירופה, "מנה" של אלכוהול מוגדרת כשווה ל- 8 עד 10 גרם אלכוהול נקי. מספר המנות במשקה תלוי בנפח המנה ובריכוז האלכוהול של המשקה. למשל: אם בירה מכילה 5% אלכוהול, הרי שבכוס בירה "קטנה", שנפחה 330 מ"ל, יש כ- 15 גרם אלכוהול, שהם כשתי מנות אלכוהול. למידה ולמידע אלה חשיבות רבה, הן ברמה הבריאותית והן ברמה הבטיחותית, כאשר מגדירים "מנת אלכוהול" כמדד לבטיחות בנהיגה.

כיום בישראל אין כלל הגדרה של "מנת אלכוהול". באתר האינטרנט של משטרת ישראל מוגדרת מנת אלכוהול כשווה לפחית בירה (ההנחה היא שמדובר בפחית של 330 מ"ל), כוס יין או כוסית משקה. אם זאת אכן הגדרת "מנת אלכוהול", מנת אלכוהול זו נעה סביב 15 גרם אלכוהול, מנה שהיא מהגבוהות ביותר בעולם!

בדומה לחלק גדול ממדינות אירופה, החוק בישראל מתיר נהיגה עם ריכוז אלכוהול בדם ששווה ל- 50 מ"ג ל- 100 מ"ל דם או עד 240 מ"ג (אכיפה כאמור מ- 290 מ"ג). המצב של העדר תקינה נכונה ומידע לא נכון שניתן לציבור בכלל ולנהגים בפרט, גורם לכך שנהגים "עולים על הכביש" אחרי שתיית פחית בירה אחת, כמות שכבר ממילא עלולה לגרום להם ככל הנראה לעבור על החוק.

לדעתי המחוקק יצטרך לדרוש מיצרני משקאות אלכוהוליים לא רק לסמן את אחוז האלכוהול כפי שנעשה היום בישראל, אלא גם את מספר "מנות האלכוהול" לפי טבלת משקל/גיל שיצוינו במפורש על בקבוקי המשקאות השונים וכך תהא וודאות גבוהה יותר לעניין כמות האלכוהול שצרכנו.

באם נתפסת נוהג בשכרות על אף שלא חשת שיכור כלל, אל ירפו ידיך! ניתן לתקוף את הרף הפסיקתי באופן ישיר וספציפי לאור חומר הראיות בתיק.