כאשר אדם נפגע בעבודתו הוא זכאי לפנות למוסד לביטוח הלאומי על מנת למצות את מלוא זכויותיו. לשם כך, תחילה על פקיד התביעות במוסד לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שאירעה בתור תאונת עבודה.

 

לאחר ההכרה, על הנפגע למלא טופס אשר נקרא "תביעה לדרגת נכות" אותו עליו להגיש למוסד ביטוח הלאומי ובכך מופנה הנפגע לוועדה רפואית של המוסד. תפקיד הוועדה הרפואית לנכות מעבודה מתחלק לשניים: עליה לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה סובל הנפגע לבין התאונה וכן עליה לקבוע את דרגת נכותו של הנפגע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי על סמך בחינת מכלול המסמכים הרפואיים.

במידה ונקבעה נכות רפואית הקטנה מ-9% הנפגע לא זכאי לתשלום מביטוח לאומי (להוציא את אותם ימים שבהם לא עבד). במידה ונקבעה נכות רפואית שבין 10%-19% ישולם לנפגע מענק חד פעמי, ובמידה ונקבעה נכות רפואית בשיעור של 20% ומעלה תשלום לנפגע קיצבה חודשית לכל החיים.

מכאן שלקביעת נכות רפואית על ידי הוועדה הרפואית יש תפקיד מכריע בקביעת זכאותו של הנפגע לפיצוי.

הוועדה הרפואית

בוועדה הרפואית יושבים מזכיר הוועדה ורופא מומחה. הרופא אשר יושב בוועדה אינו עובד של המוסד לביטוח הלאומי, והינו מומחה בתחום הפגיעה הנדונה בפניו. לדוגמה: אם הפגיעה הרלוונטית הנה פגיעה בראייה ישב רופא אשר תחום התמחותו הינו עיניים, במידה והפגיעה הנה שבר ישב בוועדה מומחה אורטופדי וכו'. כמו כן, במידה וקיימים מספר תחומי פגיעה, בסמכותו של המזכיר לזמן מספר מומחים רפואיים בהתאם לתחומים הרפואיים הרלוונטיים.

על סמך בדיקת הנפגע ועיון במכלול המסמכים הרפואיים המוצגים בפניה קובעת הועדה הרפואית מהי גובה נכותו הרפואית של הנפגע הנובעת כתוצאה מהתאונה.

ערעור על קביעת הוועדה הרפואית

על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון רשאי הנפגע לערער לועדה רפואית לעררים במוסד לביטוח הלאומי. במידה ומוגש ערעור, מתכנסת וועדה רפואית לעררים על מנת לדון בערעור. עם זאת, גם למוסד לביטוח לאומי קיימת הזכות לערער על הנכות שקבעה הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

הוועדה הרפואית לעררים מורכבת ממזכיר הוועדה הרפואית ומשלושה רופאים, כאשר תחום התמחותו של לפחות אחד מהם מוכרח להיות בתחום הפגימה. בסמכותה של הוועדה לשנות את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון ולהגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע. עם זאת, רשאית הוועדה גם להפחית את אחוזי הנכות, גם במידה ולא נתבקשה לכך.

חברי הוועדה בודקים מחדש את הנפגע ומעיינים מחדש בכלל המסמכים הרפואיים, יחד עם המסמכים החדשים שמוצגים בפניהם, וקובעים מחדש את דרגת נכותו של הנפגע. במהלך דיון הוועדה מתנהל פרוטוקול אשר נועד לשקף את הלך רוחה ואמור להיות מנומק בצורה בהירה וברורה. מטרת הפרוטוקול לאפשר לקורא אותו, בין היתר לרופא אחר ולבית דין במידת הצורך, לעמוד על שיקולי הוועדה בקביעתה על מנת לוודא שהוועדה פעלה על סמך סמכותה ומימשה את החוק.

ערעור על קביעת הוועדה הרפואית לעררים

ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה, אולם אך ורק בנוגע למשפטית בלבד (על כך נרחיב במאמרים נוספים).

ייצוג ע"י עורך דין בוועדות

לכל נפגע קיימת הזכות להיות מיוצג בפני הועדות ע"י עורך דין.


קיים יתרון מובהק בייצוג ע"י עורך דין הן בהליכים בפני הוועדה הרפואית מדרג ראשון והן בוועדה הרפואית לעררים, כיוון שעל מנת למצות את מלוא זכויותיו של הנפגע בביטוח הלאומי נדרש ידע משפטי נרחב וידע רפואי. כמו כן, פעמים רבות וועדות רפואיות אינן נוטות לטובת הנפגע ולכן יש להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון מוכח בייצוג בפני וועדות רפואית.

 

משרדנו מעניק ייצוג מלא בתביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה ולתשלום דמי פגיעה ו/או מענק ו/או קצבת נכות מעבודה. משרדנו מלווה את הנפגע במילוי הטפסים ותיאור אירוע הפגיעה בצורה מדוייקת ובהגשת הטפסים והאישורים הרפואיים הדרושים לצורך הכרה בפגיעה ולקבלת זכאות לקצבת נכות מעבודה. בנוסף, משרדנו דוגל בהכנת הנפגע לקראת הדיונים בוועדות הרפואיות השונות, וכן בליווי וייצוג הנפגע בפני הוועדות, בערעורים ובייצוג משפטי בבתי הדין.


 


עודכן ב: 27/02/2013