לאחרונה אנו נתקלים, במספר פרשות אשר מטילות דופי ורבב בידוענים מקומיים. עד לפני מספר שבועות, היה זה אייל הגולן (פרשת הזמר המפורסם), לפני כן כיכבה פרשת עמנואל רוזן וכיום מדובר בקומיקאי ירון ברלד.


עוד בטרם הסתיימה חקירת המשטרה והתקבלה החלטה על העמדת אדם לדין, ממהרת התקשורת לשפוך דמו של אדם, ולצערי הרב, הציבור ממשיך ללכת שבי אחר כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט וחורץ את דינם, ולעיתים על לא עוול בכפם.


מבלי לנקוט כל עמדה בפרשות המדוברות (שכן איני מכיר את הפרטים), יש לזכור כי התהליך המשפטי ארוך מאוד ועד להכרעת הדין וקביעת בית המשפט כי אדם הופך מחשוד או נאשם לסטטוס של אשם ומורשע, המרחק ארוך מאוד.


הפרשות הללו, מעלות את הצורך לבחון את סוגיית לשון הרע והוצאת הדיבה נגד אדם (מפורסם בעיקר), זאת תוך פגיעה בפרנסתו, בחייו ובעיקר בחירותו.


החוק מגדיר הוצאת לשון הרע כפגיעה בשמו של אדם, תוך פרסום דברים פוגעים, משפילים, מבזים או מעודדים כלפיו שנאה וכעס. למעשה, מדובר בפגיעה בזכותו של אדם לשם טוב, ולכן החוק ובית המשפט מתייחסים בנוסף לתוכן הדברים, גם למידת הנזק שנגרמה בעקבות הוצאת לשון הרע.


מבלי להיכנס לפרטי החוק, פרסום דברי לשון הרע יכולים להוות עבירה פלילית או עוולה אזרחית, ובגין כל אחת מהן ניתן לפתוח בהליך משפטי מתאים לפיצוי.

 

הגשת תלונות סרק במשטרה ומשמעותן


בכל אותן פרשות מדוברות, יריית הפתיחה היתה הגשת תלונה כזו או אחרת של מתלוננת. אבהיר כבר כעת, הגשת תלונה אמיתית על רקע מעשה שאכן התרחש, היא דבר מתבקש לחלוטין ואין להתמהמה בהגשתה למשטרת ישראל שהיא הרשות המוסמכת לקבל ולחקור תלונות בכלל ומסוג זה בפרט.


יחד עם זאת, הגשת תלונת סרק, הינה עבירה פלילית ובמקרים מסויימים אף מוגשים כתבי אישום כנגד מגישי תלונות סרק.


עלינו לזכור היטב, הגשת תלונה במשטרה, עלולה במקרים רבים להביא למעצרו של אדם או למעצר בית. שני אלה מהווים הן פגיעה חמורה בחירותו של אדם באופן ישיר והן פגיעה בפרנסתו של אדם באופן עקיף.


במידה ותלונה מתבררת כתלונת סרק, הנפגע יכול (וצריך) להגיש תביעה משפטית בגין כלל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מאותה תלונת שווא, זאת לא רק על הפגיעה בשמו הטוב אלא גם בפגיעה בחירות ובפרנסה.

 

 

האם תלונת סרק מהווה לשון הרע?


שאלה זו עלתה לא אחת בפני בתי המשפט במקרים בהם הובאו סוגיות תלונות הסרק. באחד המקרים קבע בית המשפט כי גם הבעת חשד שאדם רצח או עבר עבירה פלילית חמורה אחרת יש בה, משום הוצאת שם-רע כי פרסום כזה עלול לגרום לכך שבני אדם אחרים יתרחקו ממנו או ימנעו מלהיפגש עמו.


אמנם, חוק איסור לשון הרע מעניק הגנה מסוימת למגיש התלונה, אך הגנה זו מוענקת רק במקרים בהם התלונה הוגשה בתום לב וכאשר המתלונן האמין בלב שלם בדבר ביצוע העבירה. להבדיל מכך, במקרה של תלונת שווא, מדובר בהפרה חמורה של תום הלב ומסירת ידיעה כוזבת ועל כן לא תהיה כל הגנה למתלונן והוא יהיה אחראי לכל נזק אשר ייגרם בעקבות תלונת הסרק.

 

מידת הנזק והזכות לפיצוי


רק מניתוח חלק הפרשות האחרונות שהעסיקו את הציבור בחודשים האחרונים, ניתן לראות בקלות יחסית את הפגיעה שחוו כל אותם אלה אשר כנגדם הוגשו תלונות. עמנואל רוזן הושעה מהגשת תוכניות רדיו, אייל גולן הושעה מהגשת תוכנית הטלויזיה "הכוכב הבא" וביטל אירועים מתוכננים ונכון לכותרות האחרונות, ירון ברלד הושעה מתוכנית הבידור המצליחה "ארץ נהדרת" עד לגמר הבירור בפרשה.


אני חייב לציין, כי ההחלטה על ההשעיה, בין אם על ידי האדם עצמו ובין אם על ידי הגורם האחראי על התוכניות השונות, הינה החלטה טובה מאוד המאפשרת את בירור הנושא עד תום ותוך לקיחת אחריות אישית וציבורית.


יחד עם זאת, במקרים בהם מתברר בסופו של יום כי התלונה היתה תלונת שווא, מדובר בפגיעה אשר אומדנה יהיה גבוה מאוד, נוכח ההכנסות הגבוהות של כל אותם ידוענים.


תביעות אזרחיות בעקבות כך, יכללו מספר רכיבי פיצוי:


1. פיצוי ללא הוכחת נזק, הקבוע על פי חוק איסור לשון הרע על סך של עד 100,000 שקלים לכל פרסום;
2. פיצוי בגין מכלול הנזקים הכספיים אותם ספג הנפגע, בין אם בתקופה הראשונה ובין אם בתקופה שעד לחזרתו לפעילות מלאה;
3. פיצוי בגין הפגיעה בחירותו ובחופש התנועה;
4. עוגמת הנפש שנגרמה לנפגע.