מתאריך 17.07.2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 שעיקרו הוא שאין להגיש תביעות גירושין או כל תביעה אחרת טרם שבית הדין או בית המשפט על ידי יחידות הסיוע קיים עם הצדדים פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ורק אם בחלוף 45 יום לא הגיעו הצדדים להסכמות אז ניתן להגיש תביעה וזאת בהתאם לתקנות בחוק הנותנות אפשרות לאורכה של 15 ימים.


אולם, האם במקרה שבו הבעל בוחר להתנער מחובותיו לשלם מזונות לילדיו או שהאישה מנטרלת כל הסדרי ראייה של האב עם ילדיו האם הדרך סגורה או שניתן לפעול בכדי להשיג החלטות שיפוטיות בעניין.


נתבונן במספר סעיפים בחוק ובתקנות וכך נוכל לדעת כיצד להימנע מהפסד הזכויות המוקנות לנו.


סעיפי החוק הרלוונטיים


בהתאם לסעיף 3(ז) (1) לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אף שאין הגשת תביעות, אולם הגשת סעדים דחופים ניתנים וזאת בתנאי שמופיע בסעיף 12(3) לתקנות הקבועות בחוק שכל בקשה למזונות או הבטחת קשר של הקטין עם ההורה, אי הגשתה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדים.


הדרך לפעול בקצרה בשלב המהו"ת


חשוב לשים לב, כי הגשת בקשה למזונות זמניים או להסדרי ראייה הינם רק באם ייווצר מצב של נזק של ממש לצד המבקש אם ימתין לאחר פגישת המהו"ת הראשונה.


בעיה נוספת הינה שבפתיחת הליכים ליישוב סכוך במשפחה נקבע לצדדים תאריך לפגישה ראשונה לאחר כחודשיים (לאור העומס) או שלא מספיקים לסיים את ארבעת המפגשים שקבועים בחוק, ובזמן זה האב אינו רואה את ילדיו או שהאם אינה מקבלת מזונות, לכן כאן מתיר החוק להגיש בקשה לסעד זמני בהתאם לחוק והתקנות.


כדאי לנסות


חידוש נוסף מפי השופט ארז שני שקבע בהחלטה שנתנה זה עתה, כי אם עברו ארבעים וחמישה ימים מיום פתיחת הליך המהו"ת, ולא נקבעה עדיין פגישה ראשונה לצדדים או שלא סיימה יחידת הסיוע את טיפולה בבני הזוג הרי שהצד התובע רשאי להגיש את תביעה, היות שאין לסטות מהוראות החוק בגלל טעמים טכניים. שלא ניתן להבין שהמחוקק התכוון לסטות או בזמני העובדים מעבר למועדים הקבועים בחוק.


לסיכום, כל הליך בין בני זוג ייפתח על ידי הגשת בקשה ליישוב סכסוך. במקרה בו אין לאב הסדרי ראייה או שהאישה לא מקבלת מזונות זמניים לה או לילדיה רשאית להגיש בקשה לסעד זמני.


במקרה בו יחידת הסיוע לא קבעה לצדדים מועד ראשון לדיון או שלא סיימה את הגשת חוות הדעת במסגרת ארבעים וחמישה ימים ניתן להגיש תביעה לערכאה המוסמכת.


אין באמור משום חוות דעת או ייעוץ, יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.