ביקורת חריפה על אגד בפסק דין של נהג שהואשם בגרימת מוות ברשלנות

סיפורנו מתחיל בשנת 2011 אז נסע הנאשם, נהג ותיק באגד, לאחור בתחנה המרכזית. במהלך הנסיעה פגע הנהג בנהג אחר שנהרג כתוצאה מהפגיעה. המדינה ביקשה להשית עליו עונש מאסר בפועל בגין הריגה ברשלנות, אולם בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק וטען כי האחריות לאסון היא של אגד
 

יש לכם שאלה?
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה

במהלך המשפט, המדינה טענה כי הנאשם לא פעל בזהירות כפי שהיה אמור לנהוג אדם מן היישוב. לא בדק מספיק מראות שאין מאחוריו אף אחד ולא הציג מישהו שיכוון אותו, כפי שנדרש במצבים כאלה כאשר הראות לקויה.

ההגנה טענה מנגד כי הנאשם נהג בזהירות המתבקשת ממנו היות הסתכל מספר פעמים למראה בחן את סביבתו ורק אז החל את נסיעתו לאחור. (לפי עדותו, אשר לא נסתרה) אך לרוע המזל פגע במנוח. אגד אינה מחייבת הצבת מכוון בנסיעה לאחור, ואין זה תפקידו של הנאשם לדאוג לנוהל שכזה. האשמה במקרה הזה היא של אגד, אשר לא הורתה על הצבת מכוון, לא התקינה אמצעי ראיה נוספים ואפילו לא חיישני רוורס פשוטים. עניין התאונה היה רק עניין של זמן.

העדויות של מנכ"ל אגד וקצין הבטיחות של החברה שינו את התמונה

לדברי הסנגור הצטרף אחד הנהגים אשר הסכים להעיד במשפט. הנהג אמר בעדותו כי כשהוא נוסע לאחור אין הוא רואה כלום ואין הוא יודע מה יהיו תוצאות הנסיעה. "R זה קיצור של רולטה" לדבריו. עוד אמר כי הנאשם ידוע כנהג זהיר מאוד, והתאונה יכלה לקרות לכל אחד בכל זמן.

החיזוק המפתיע להגנה הגיע דווקא מכיוונו של מנכ"ל אגד אשר העיד במשפט. המנכ"ל אמר שאין כל חובה מצד משרד התחבורה לדאוג לאמצעי זבירות נוספים באוטובוסים. עוד הוסיף, כי הוא יודע ש"פה ושם אנשים עלולים להיהרג" כל עוד אין תקנות מחייבות ממשרד התחבורה.

גם קצין הבטיחות של אגד העיד במשפט, לדבריו היה מודע לכך שיש "שטחים מתים" ברגע שהאוטובוס נוסע לאחור, אך הודה כי לא נעשה דבר על מנת לשפר את המצב.

בית המשפט: אין להטיל את האחריות על הש"ג

השופט שדן בתיק מתח ביקורת חריפה על אגד ומנהליה. השופט קבע כי על פי העדויות שלהם, אין כל חובה להציב מכוון בעת נסיעה לאחור, ואגד לא עשתה דבר כדי למנוע את האסון המתממש ובא למרות שידעה על הסכנות. כל זה נעשה, לפי העדויות, משיקולי תקציב בלבד.

לפיכך, קבע השופט, אין להטיל אחריות על הש"ג, במקרה הזה , הנהג שעשה ככל שביכולתו על מנת לשמור על חובת הזהירות. כשהאשמה האמיתית היא של אגד. על כן, יש לזכות את הנהג מחמת הספק.

השופט כתב בסוף פסק הדין כי סביר להניח שהחלטה זאת תהיה קשה לעיכול מבחינה ציבורית, אולם לא היה צדק בלהאשים את הנהג במחדל המתמשך של אגד.

השופט הורה לשלוח עותקים מפסק הדין למשרד התחבורה, על מנת להסדיר בדחיפות את עניין שדה הראיה באוטובוסים בעת נסיעה לאחור.