בעולם העסקים, ידע המוחזק בידי עסק מסוים הוא בעל ערך רב. ידע של חברה יכול להיות הידע הנדרש לפיתוח המוצר אותו היא מציעה, ויכול להיות רשימת הלקוחות שלה. גילויים של פרטים אלה לעסק מתחרה עשוי להיות מזיק ביותר לאותה חברה. מעבידים מגנים על עצמם מפני מצבים כאלה באמצעות החתמת עובדיהם על הסכמי סודיות, עם זאת בית המשפט הכיר בחובת סודיות כחלק מחובת הנאמנות, גם ללא הסכם תקף.

 

חובת סודיות הנובעת מהסכם סודיות

 

כאמור, מעביד יכול להגן על המידע בעל הערך שיש בידו באמצעות החתמת עובדיו על הסכם סודיות. הסכם הסודיות מהווה התחייבות חוזית של העובד, לפיה לא יגלה מידע של החברה לצדדים שלישיים. בניסוח הסכם סודיות חשוב לכלול את הפרטים הבאים:


• פירוט המידע הסודי אותו אסור לעובד לגלות – קניין רוחני של החברה, שיטות ייצור שעדיין אינן מוגנות על ידי דיני הקניין הרוחני, רשימת לקוחות (ובכלל זה לקוחות פוטנציאליים), סודות מסחריים, תכניות עסקיות, מחירים וכיוצר בזה. חשוב לפרט עד כמה שיותר, על מנת למנוע חילוקי דעות בהמשך.


• תרופות – יש לפרט את הסעד לו זכאי המעביד במידה והועבד יפר את הסכם הסודיות. אפשר לקבוע פיצוי כספי מוסכם מראש בגין הפרת ההסכם.


• גילוי המידע אשר לא ייחשב להפרת החוזה – מידע שהיה ידוע לעובד טרם הסכם הסודיות, מידע שהוא נחלת הציבור (ולא עקב גילוי העובד), מידע שהעובד התבקש למסור על פי דין.


הפרת הסכם סודיות תוביל להטלת הפיצויים המוסכמים, ואם אין כאלה בהסכם – הטלת פיצויים כלשהם על העובד אשר הפר את הסכם הסודיות, לפי מידת הנזק אשר נגרמה למעביד כתוצאה מחשיפת המידע.


הסכם הסודיות יכול לכלול את תקופת הזמן בה יחול. ניתן לכרות הסכם סודיות שיחול במשך תקופת יחסי העבודה וכן ניתן לכרות הסכם סודיות שיחול גם לאחר סיום יחסי העבודה. כמובן שלמעביד עדיף הסכם סודיות הכולל גם את התקופה שלאחר סיום יחסי העבודה, על מנת למנוע זליגת מידע למתחרים גם לאחר עזיבת העובד את מקום העבודה.

 

חובת סודיות מן הדין

 

לפי חוק עוולות מסחריות משנת 1999, סוד מסחרי הוא מידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים. מידע אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו. כן נדרש כי הטוען לסוד מסחרי ינקוט באמצעים סבירים לשמירת סודיותו. כאשר מכירים במידע כסוד מסחרי, "גזל" של אותו מידע יהווה עוולה מסחרית – גזל סוד מסחרי. גזל סוד מסחרי מהווה עוולה נזיקית בת – פיצוי. עוולה שכזו יכול שתבוצע על ידי עובד.

 

מעבידים רבים כוללים בחוזה העבודה תניית אי תחרות, הקובעת כי לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, אסור לעובד לעבוד בעסק מתחרה, לכל הפחות במשך תקופה מסוימת. תניה זו פוגעת בחופש העיסוק ועל כן פעמים רבות מתבטלת על ידי בית המשפט. לפי בית המשפט, כל עוד לא הוכח קיומו של סוד מסחרי, תניית אי תחרות בחוזה עבודה נוגדת את תקנת הציבור ובטלה. משמעות הדבר היא כי כאשר מדובר בסוד מסחרי, חובת הסודיות לפי דין כוללת גם את התקופה שלאחר סיום יחסי העבודה.

 

חובת סודיות הנובעת מהפסיקה

 

פסיקת בית הדין לעבודה קבעה, כי החובה לשמור על מידע סודי של מעביד, גם אם אין אותו מידע נחשב לסוד מסחרי, נובעת מחובת הנאמנות וחובת תום הלב של עובד כלפי מעבידו (עא ת"א 6006-05 א.ב. סייבר ניהול ואחזקה בע"מ נ' לירון הרשקוביץ). חוזה העבודה נחשב לחוזה יחס מתמשך, חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון וחובת נאמנות החלה על הצדדים – העובד והמעביד.

 

בפסק הדין שבו הופיעה אמירה זו, דובר בעובד אשר הקים עסק מתחרה למעבידו, אף טרם סיום תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות, תוך הפרת חוזה העבודה בו התחייב לעבוד לתקופה מסוימת. בית הדין הדגיש כי העובד הפר את חובת הנאמנות וחובת תום הלב כלפי המעביד, אולם לא הפר את תניית הסודיות בחוזה העבודה. מכאן, ניתן לומר כי במידה והעובד גילה מידע סודי שאינו בגדר סוד מסחרי, בחוסר תום לב כלפי מעבידו ותוך הפרת חובת הנאמנות – בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים לטובת המעביד.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה עבודה

 

לכל מעביד יש מידע עליו מעוניין הוא להגן. למרות שיש כלים מן הפסיקה ומן הדין אשר נועדו לשמור על סודות המעביד, הדרך הטובה והבטוחה ביותר היא הדרך החוזית: באם חשוב למעביד לשמור על המידע העסקי שלו, עליו להחתים את עובדיו על הסכם סודיות, לפיו יהיו הם חייבים בפיצויים בגין הנזק שייגרם במידה ויגלו את סודותיו. על הסכם כזה להיות מפורט וכן עדיף שיכלול פיצויים מוסכמים מראש.