לעובד אשר טרם השלים שנת עבודה ישנם זכויות לא מעטות – גם במהלך שנת העבודה וגם בעת סיום יחסי העבודה. מאמר זה מתאר את הזכויות המצויות בחוק, אולם הסכמים קיבוציים או חוזי עבודה אישיים עשויים להוסיף על זכויות אלה ולקבוע תנאים מיטיבים עם העובד.

 

דמי מחלה

 

חוק דמי מחלה קובע חובת תשלום דמי מחלה (בשיעור של 75% משכר העבודה הרגיל) לעובד הנעדר ממקום העבודה עקב מחלה. לפי החוק, תקופת הזכאות לדמי מחלה הינה מצטברת ואינה עולה על יום וחצי אשר נצבר עבור כל חודש עבודה מלא, כאשר עובד יכול לצבור עד 90 ימי מחלה. הזכות לדמי מחלה קמה לעובד עוד בחודש הראשון לעבודה, בו הוא צובר יום וחצי מחלה.

 

חופשה שנתית

 

כאשר העובד לא עבד במשך שנה מלאה, קובע החוק מספר מצבים:

 

1. במידה והעובד היה בקשר משפטי עם המעביד במשך כל השנה:
א. אם עבד העובד מעל 200 ימים יהיה זכאי לימי החופשה להם זכאי עובד שעבד שנה – 14 יום.
ב. אם עבד העובד במשך פחות מ-200 ימים, יחושבו ימי החופשה באופן יחסי לימים שעבד מתוך 200 ימים.

 

2. במידה והקשר המשפטי בין העובד למעביד התקיים רק בחלק מהשנה:
א. אם העובד עבד במשך 240 יום ומעלה- יהיה הוא זכאי למספר ימי חופשה רגיל - 14.
ב. אם עבד העובד במשך פחות מ-240 יום, יחושבו ימי החופשה באופן יחסי למספר ימי העבודה שעבד מתוך 240 ימים. כך, עובד בשנת עבודתו הראשונה, אשר בינו לבין מעסיקו התקיים קשר משפטי רק במשך תקופת העבודה בפועל, ועבד הוא במשך 120 ימים, יהיה זכאי העובד למחצית מימי החופשה אשר היו מתקבלים לו עבד במשך 240 יום: 7 ימי חופשה.

 

מה קורה כאשר מדובר בעובד בשכר – המקבל תשלום לפי שעת עבודה או יום עבודה? יתכן כי עובד כזה לא יהיה זכאי לימי חופש, אלא לתשלום כספי במקום. גם כאן מתייחס החוק למצבים שונים:


• כאשר עובד בשכר עובד במשך פחות מ-75 ימים רצופים אצל המעביד, ולא קיים בין העובד למעביד חוזה עבודה העולה על תקופה של 74 יום, על המעביד לשלם לעובד 4% משכר העבודה תמורת החופשה.
• עובד בשכר אשר עבד במשך למעלה מ-75 ימים אצל המעביד, יהיה זכאי לימי החופשה באופן רגיל, כמתואר לעיל.
עם סיום יחסי העבודה, יתכן ונותרו ימי חופשה לא מנוצלים. במקרה זה, על המעביד לשלם פדיון-חופשה בסכום השווה לדמי החופשה עבור ימי החופשה שנותרו.

 

טרם הפיטורים – זכות שימוע והודעה מוקדמת

 

זכות השימוע הוכרה בבית הדין לענייני עבודה כזכות יסוד, הנובעת מתוקף חובת תום הלב ומכללי הצדק הטבעי, לפיהם יש לתת לאדם במה לשאת את דברו ולהגן על עצמו טרם פוגעים בזכויותיו. בעבר, חובת השימוע חלה רק על המגזר הציבורי, עם זאת, במהלך השנים, החיל בית הדין לענייני עבודה חובה זו גם על המגזר הפרטי. כיום כל מעביד נדרש לקיים שימוע לעובד בטרם ההחלטה לפטרו. חובה זו חלה גם כאשר העובד הורשע בפלילים וגם אם מדובר בפיטורים עקב צמצום כוח העבודה.

 

זכות זו אינה תלויה בתקופת העבודה של העובד ולא נדרשת השלמת שנת עבודה על מנת שתחול. עם זאת, סביר להניח כי בית הדין לענייני עבודה יראה בהפרת זכות השימוע של עובד שעבד במשך 20 שנה במקום העבודה כהפרה חמורה יותר מאשר הפרת זכות השימוע של עובד אשר עבד 4 חודשים במקום העבודה.

 

הזכות להודעה מוקדמת לפיטורים קבועה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות. לפי החוק, על המעביד להתריע מראש לעובד על פיטוריו. זכות זו מאפשרת לעובד להתכונן מראש ליום שלאחר הפיטורים. הזכות להודעה מוקדמת לפיטורים אינה מותנית בהשלמת שנת עבודה, אולם עובד אשר לא השלים שנת עבודה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת קצרה יותר:

 

עובד בשכר (לפי שעות או ימי עבודה) - במהלך שנת העבודה הראשונה, נדרשת הודעה מראש של יום אחד עבור כל חודש עבודה.
עובד במשכורת (עובד המקבל משכורת קבועה) –
• אם עבד במשך עד 6 חודשים, התקופה בין ההודעה על הפיטורים לעזיבה תחושב לפי יום לכל חודש שעבד.
• אם העובד עבד למעלה מ- 6 חודשים, התקופה בין ההודעה על הפיטורים לעזיבה תורכב מששה ימים ועוד יומיים וחצי לכל חודש מעבר לששת החודשים שבהם עבד.

 

חשוב לציין כי החובה להודעה מוקדמת היא הדדית – על העובד להודיע מראש על התפטרותו, כאשר התקופה להודעה המוקדמת על התפטרות מחושבת באותו אופן בו מחושבת התקופה להודעה מוקדמת לפיטורים.

 

יתכן מצב בו הפרת חובת ההודעה המוקדמת לפיטורים היא זו אשר גרמה לכך שעובד לא השלים שנת עבודה. באחד המקרים שהובא בפני בית המשפט, נפסקו פיצויים בסך דמי ההבראה (אשר הזכות לקבלתם קמה רק לאחר השלמת שנת עבודה) אשר היו מגיעים לעובד לו השלים שנת עבודה, מה שהיה קורה אילולא הופרה זכותו להודעה מוקדמת לפיטורים.

 

פיצויי פיטורים

 

חוק פיצויי פיטורים קובע כי הזכאות לפיצויי פיטורים קמה לעובד רק לאחר שהשלים שנת עבודה אצל המעביד. הוראה זו אשר נועדה לאזן את זכויות העובד עם הפגיעה במעביד, נוצלה על ידי מעבידים על מנת להימנע מתשלום דמי פיטורים לעובדיהם. מעבידים רבים החלו לפטר עובדים בסמוך להשלמת שנה לעבודתם, ולשכרם מחדש תקופה מסוימת לאחר מכן, על מנת שאלה לא יצברו זכויות ולא תהיה חובה לשלם להם דמי פיטורים.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים

 

שיטה זו נודעה בשם "שיטת הדלת המסתובבת". לאור המנהג הנפוץ של מעבידים לפטר עובד טרם השלמת שנת עבודה, רק על מנת להתחמק מתשלום הפיצויים – קבע בית המשפט כי במידה והפיטורים נעשו סמוך להשלמת שנת העבודה, חל נטל על המעביד להוכיח כי הפיטורים נעשו מסיבות ראויות ולא על מנת להתחמק מתשלום הפיצויים.