לאחרונה נדונה בבית משפט השלום באילת תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בדירת גן חדשה שנרכשה מחברת קבלן תמורת סכום של מיליון וחצי שקלים. רוכשת הדירה טענה כי הדירה הועברה אליה באיחור, וכי לפני שנכנסה לדירה התגלו בה ליקויים רבים.


חברת הקבלן טענה כי האיחור במסירת הדירה היה באשמת הרוכשת, אשר לא שילמה בזמן, וכי החברה עשתה ככל יכולתה לתקן את הליקויים, אף לאחר שהרוכשת הגישה את התביעה. בית המשפט מינה מהנדס מטעמו כדי שיבחן ויקבע מהם הליקויים ומהי עלות תיקונם.


חוות דעתו של המומחה התמקדה בעיקר בתיקונים שיש לבצע בריצוף הדירה, אשר ידרשו גם את פינוי הדירה. השופטת קיבלה את חוות הדעת במלואה, וקבעה כי על החברה לשלם את עלות התיקונים. היא דחתה את הטענה לגבי פיצוי עבור האיחור במסירת הדירה, אולם קבעה כי הרוכשת זכאית לקבל פיצוי גם עבור עוגמת נפש. בסופו של דבר סכום הפיצויים הכולל הועמד על 51,527 שקלים. כמו כן תשלם החברה את הוצאות המשפט בסכום של כ-6,000 שקלים.


כדי לתקן את ליקויי הריצוף, יש צורך לפנות את הדירה למשך שבעה ימים


הדירה נרכשה באמצע שנת 2015, ובסוף שנת 2016 נמסרה לידי הרוכשת, כאמור באיחור מהמועד שנקבע בחוזה. לטענת הרוכשת, היא גילתה ליקויי בנייה רבים לפני שנכנסה לדירה, ופנתה אל החברה לתיקונם.


לאחר מכן והיות שנותרו ליקויים רבים, פנתה לקבל חוות דעת הנדסית מטעמה, שלפיה עלות התיקונים מגיעה לסכום של 104 אלף שקלים. סכום זה היא תובעת כעת במסגרת התביעה, ולכך הוסיפה דרישה לפיצויים עבור עוגמת הנפש שחוותה בעקבות הליקויים.


מנגד, חברת הקבלן טענה כי אכן הדירה נמסרה באיחור, אולם זאת מפני שהרוכשת עצמה התעכבה בהעברת התשלומים המהווים תנאי למסירת הדירה. עוד טענה כי פעלה לתקן את כל מה שנדרש ואף המשיכה בתיקונים אחרי שהתביעה הוגשה. על כן, טענה, חוות הדעת שהגישה הרוכשת כבר לא מעודכנת משום שמאז שנערכה, נעשו בדירה תיקונים נוספים.


מה נקבע על ידי המהנדס אשר מונה על ידי בית המשפט?


בסוף שנת 2018 הוגשה אל בית המשפט חוות דעתו של המומחה אשר מונה לבדוק את מהות הליקויים ועלות תיקונם. על פי חוות הדעת, עלות התיקונים הכוללת היא בסכום של 40,427 שקלים, כאשר מרבית הסכום מתמקדת בתיקון הריצוף. באשר לליקויים האחרים שלהם טענה הרוכשת, מצא המומחה כי כבר תוקנו או שעלות תיקונם נמוכה באופן ניכר מהעלות שנקבעה על ידי המהנדס מטעמה של הרוכשת.


בעקבות חוות הדעת ההנדסית דרשה התובעת פיצויים עבור רכיב שלא ניתן לתקן - העובדה שלא הותקן אינטרקום בביתה, וכן עבור פינוי הדירה לצורך החלפת הריצוף. עוד טענה כי העיכוב הקצר שבהעברת התשלום לידי החברה הקבלנית, אינו יכול להצדיק את העיכוב הניכר במסירת הדירה.


החברה טענה כי הסכום שאותו תובעת הרוכשת הוא מופרז לאור חוות הדעת ההנדסית, וכן ביקשה לתקן את הליקויים בעצמה, ולהטיל את הוצאות המשפט על הרוכשת בשל ההפחתה הניכרת בסכום עלות התיקונים הנדרשים.


האם הרוכשת זכאית לקבל פיצויים גם עבור האיחור בקבלת הדירה?


השופטת קיבלה את חוות הדעת ההנדסית במלואה, ואילו אף אחד מהצדדים לא חלק על הסכומים שנקבעו בה. על פי חוות הדעת, הליקוי העיקרי והמשמעותי שיש לתקן הוא הריצוף. מאחר שהחברה כבר פעלה לתיקון הליקויים מספר פעמים, החליטה השופטת כי לא תוכל להמשיך ולבצע את התיקונים, אלא עליה לשלם עבור תיקונם, וכן עבור פינוי הדירה ודמי השכירות בזמן שבו הריצוף מוחלף.


בנוגע לאיחור בהעברת הדירה, קבעה השופטת כי העיכוב נבע מכך שהרוכשת עצמה לא עמדה בתשלומים במועדם, ולכן עליה לשאת בעלויות הכרוכות בכך. זאת מכיוון שקיבלה את הדירה מיד לאחר ששילמה את חובותיה.

 

יש לך שאלה?

פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים


עוד קבעה השופטת כי הרוכשת זכאית לקבל פיצויים עבור עוגמת נפש. גובה התשלום נקבע בהתאם למהות הליקוי, אשר אינו משליך על חיי היומיום באופן מהותי מאחר שמדובר בליקוי אסתטי בעיקרו. על כן הוחלט כי גובה הפיצוי הראוי עבור עוגמת הנפש יעמוד על סכום של 4,000 שקלים.


בסופו של דבר נקבע כי החברה תשלם לרוכשת פיצויים בסכום של 51,527 שקלים, וכן תישא בהוצאות המשפט בסכום נוסף של כ-6,000 שקלים.


ת"א 14622-04-18