האם בית אבות שבו שהתה חולה סיעודית מבוגרת, עד אשר אושפזה עם שבר במרפק ובמצב של היפותרמיה ונפטרה בבית חולים, אשם ברשלנות בטיפול בקשישה? לאחרונה דן בית משפט השלום בחיפה בתביעה שהגישו יורשיה של הקשישה, בטענה שבית האבות שבו התגוררה המנוחה במשך 23 שנים, עד למותה בגיל 88, התרשל במהלך הטיפול בה.


בנה של המנוחה הצהיר כי הבהילו את אמו אל בית החולים עקב דופק חלש וירידה בלחץ הדם, ובחדר המיון התברר כי היא סובלת מחום גוף נמוך במיוחד. בשל הטיפול בהיפותרמיה, השבר בידה התגלה רק לאחר יממה. מצבה החמיר עד שנפטרה מספר ימים לאחר מכן. בית האבות לא סיפק כל הסבר כיצד שברה המנוחה את ידה או הגיעה למצב של היפותרמיה.


בית האבות לא הוכיח ממה נגרם מצבה הרפואי של הקשישה, אשר הוביל לאחר מספר ימים לפטירתה


מנהלת בית האבות סברה כי הקשישה נחבלה ממעקה המיטה, אך לא מדובר באירוע חריג כגון נפילה אשר גרם לשבר. ואולם, השופט הגיע למסקנה כי הן השבר והן ההיפותרמיה אירעו בבית האבות. זאת לאור עדויות האחיות בבית האבות אשר מצאו סימן כחול על ידה, וגילו שיש לה לחץ דם נמוך והיא חיוורת.


השופט הבהיר כי הגרסה שמסר בית האבות באמצעות עדויות האחיות לוקה בחסר, מאחר שאם אכן טופלה כראוי, כוסתה בשמיכות והושכבה במיטה עם המעקה מורם, לא ברור איך לקתה בהיפותרמיה ושברה את המרפק. על כן הוא החליט לקבל את התביעה, וקבע פיצויים עבור כאב וסבל וכן קיצור תוחלת החיים של הקשישה, בסכום של 110 אלף שקלים. כמו כן חויב בית האבות בתשלום הוצאות המשפט בסכום של כ-23 אלף שקלים.


מצבה הבריאותי של המנוחה לא היה טוב גם לפני אותו לילה שבו לקתה בהיפותרמיה ושברה את ידה


בנה של הקשישה אישר כי אמו המנוחה סבלה משלל תסמינים ומחלות במהלך השנים שבהן התגוררה בבית האבות, וכן כי במשך כל אותן שנים היא קיבלה טיפול טוב שממנו היה מרוצה.


על פי המסמכים הרפואיים ממועד אשפוזה האחרון, התגלה כי כאשר פונתה אל בית החולים, כבר סבלה משבר במרפק ומהיפותרמיה. אבחון השבר התבצע יום לאחר האשפוז, מאחר שתחילה התמקד הצוות הרפואי בייצוב מצבה ובהעלאת חום גופה.


האם בית האבות התרשל בטיפול בקשישה בלילה שקדם לאשפוזה האחרון בבית החולים?


מנהלת בית האבות ושלוש אחיות שנכחו במקום בלילה שבו החמיר מצבה של הקשישה העידו מטעם בית האבות. המנהלת ציינה כי בבדיקה שגרתית התגלה סימן כחול על ידה והבדיקות של סימניה החיוניים לא היו תקינות, לכן בבוקר היא פונתה אל בית החולים. מאחר שלא דווח על מקרה חריג כגון נפילה מהמיטה, היא העריכה שהמנוחה שברה את ידה עקב היתקלות במעקה המיטה.


לפי גרסתה של אחות משמרת הלילה, וכן עדותן של האחיות הנוספות, קבע השופט כי הן הירידה הדרסטית בחום גופה של הקשישה והן השבר ביד אירעו באותו לילה, לפני שפונתה אל בית החולים. למעשה, כבר בשעות הבוקר המוקדמות התגלה מצבה החמור. כשהושכבה לישון במיטתה בתחילת הלילה, מצבה היה טוב וידה לא הייתה שבורה.


ממסקנה זו קבע השופט כי גרסת בית האבות אינה מספיקה, מאחר שלא ניתן הסבר המניח את הדעת לגבי מה שאירע באותו לילה, וכיצד במהלך אותן שעות שברה המנוחה את ידה ולקתה בהיפותרמיה. ככל הנראה, במשך כמה שעות לכל הפחות, הקשישה לא הייתה מכוסה וחדרה לא חומם. מסקנת השופט הייתה כי ככל הנראה חלה התרשלות בבית האבות אשר הובילה למצבה.


מה גרם למותה של הקשישה?


בית האבות טען כי למעשה, לא ברור מה היה גורם המוות של המנוחה. ואולם, השופט דחה טענה זו. זאת מכיוון שלטעמו, מאחר שמצבה הרפואי גם כך היה שברירי, מה שהוביל להחמרת המצב הסופית אשר בתומה נפטרה הקשישה, היה ההיפותרמיה והשבר במרפק.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות ברפואת משפחה וילדים


היות שבית האבות לא סיפק כל הסבר למצבה הרפואי, קבע השופט כי הוא חייב לפצות את יורשי הקשישה בגין מותה. הנזקים שבגינם נקבעו הפיצויים הם כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. סכום הפיצויים נקבע על 110 אלף שקלים, ונוסף על כך חויב בית האבות בתשלום הוצאות המשפט בסך של כ-23 אלף שקלים.

 


ת"א 32953-04-15