בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין, ייצוג בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון, הנעשה בתמורה כספית, כמו גם ייעוץ משפטי או טיפול בעריכת מסמכים לצורך ההתדיינות בוועדות הרפואיות הינם פעולות אשר יוחדו למקצוע עריכת הדין ומותרות לביצוע על פי חוק, אך ורק על ידי עורך דין.

 

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת התופעה של חברות וגופים שונים שאינם עורכי דין העוסקים במתן שירותים וייצוג בתחום נזקי הגוף ומגדירים עצמם כ"גופים למימוש זכויות רפואיות" למיניהם.

 

תופעה זו מסכנת את הציבור וחושפת את נפגעי הגוף הזקוקים לשירותים המשפטיים לפגיעה בלתי מבוקרת בזכויותיהם מבלי שיהיה באפשרותם של תובעים אשר נפגעו מייצוג בלתי הולם של אותם גופים, לנקוט כנגדם בצעדים אתיים או משמעתיים.

 

על פי חוק לשכת עורכי הדין, עיסוק בתמורה כספית בייעוץ משפטי, ייצוג בוועדות רפואיות ועריכת מסמכים משפטיים בתחום נזקי הגוף על ידי מי שאינו עורך דין, נחשבים ל"הסגת גבול" מקצוע עריכת הדין, ומהווים על פי חוק לשכת עורכי הדין עוולה אזרחית ועבירה פלילית.

 

בנוסף קובע החוק, כי במקרה של מתן שירותים אשר נתייחדו על פי החוק לעורכי דין, תחול "שלילת תביעת שכר", לפיה במידה והגורם אשר נתן את השירותים יגיש לבית המשפט תביעה עבור שכר טרחתו - על בית המשפט לדחות את התביעה ולא לפסוק כל סעד לאותו גורם.

 

מטרתו של המחוקק בחקיקה זו הינה להגן על ציבור הלקוחות, הזקוקים לסיוע משפטי לשם מימוש זכויותיהם על פי חוק, ולהבטיח כי יגיעו לטיפול אצל עורך דין, אשר מחד - הינו גורם הבקיא בסדרי הדין ובחקיקה ועל כל יכול להבטיח את מימוש זכויות התובעים בצורה טובה יותר, וחשוב מכך - עורך דין נתון לשיפוט משמעתי וכללי אתיקה, המחייבים אותו לפעול בנאמנות עבור הלקוח ומגבילים אותו מפני פגיעה בלקוח הזקוק לשירותיו לשם מימוש זכויותיו. זאת, להבדיל מנותני שירותים אחרים אשר אינם עורכי דין, אשר אינן כבולים בכל מגבלות אתיות ואינם חבים חובת נאמנות ללקוחותיהם.

 

בהתאם, קובע הסעיף כי בית המשפט לא יכבד התחייבות לתשלום עבור שירותים משפטיים לגורם אשר אינו עורך דין, ולא ייתן ידו להפרת הוראות חוק לשכת עורכי הדין, וזאת אף אם החברות הפרטיות, המבצעות פעולות האסורות עליהם על פי חוק, החתימו את הלקוחות התמימים על הסכמי שכר טרחה למיניהם ולא יסייע להם בגביית החוב.

 

בהסתמך על סעיף 98 לחוק לשכת עורכי הדין, דחה בית המשפט, במקרים שונים, תביעות אשר הוגשו על ידי חברות למימוש זכויות רפואיות, במסגרתם תבעו החברות שכר טרחה עבור שירותים משפטיים אשר ביצעו עבור לקוחות, ואשר כללו, בין היתר, ייעוץ משפטי, ייצוג בוועדות רפואיות, עריכת מסמכים ופניה בשם הלקוח לגורמים שונים במוסד לביטוח לאומי.

 

בית המשפט השלום בתל-אביב, במסגרת החלטה שנתן בעניין, ציין, כי במסגרת הקביעה אם מדובר בשירות אשר יוחד לעורך דין או לא, אין הוא מתייחס למינוח בו משתמשות החברות ובמסגרתו הן מגדירות את השירותים הניתנים על ידן כ"זכויות רפואיות" במאובחן מ"זכויות משפטיות", וקבע כי הואיל ומדובר בייעוץ, סיוע וייצוג של אנשים, שבקרות אירוע בריאותי, מעוניינים לממש את זכויותיהם עפ"י החוק או עפ"י פוליסת ביטוח, הרי שאלו זכויות משפטיות לכל דבר ועניין ולפיכך פעולות המותרות על פי חוק לעורך דין בלבד.

 

במקרה של פגיעה ולצורך מימוש זכויות על פי חוק מומלץ להיעזר בשירותים משפטיים מטעם עורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף ולהבטיח טיפול מקצועי המבוקר ומוסדר על פי החוק.

 

הכותבת הינה עורכת דין בתחום נזקי הגוף ושותפה במשרד עורכי הדין נינאי-קליין ושות'.

 

המידע המובא בכתבה זו הוא מידע כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי כהגדרתו בחוק.
 


עודכן ב: 21/03/2011