התנהגות חריגה, התפרצות רגשית, צעקות ואף חוסר שקט, חשיבה בלתי שגרתית או התנהגות שאינה תואמת את המצופה מאדם בסביבתו - כל אלה עשויים לעורר דאגה בקרב בני משפחה, גורמי טיפול ולעיתים גם בקרב רשויות החוק.
במקרים מסוימים, התנהגות מסוג זה מובילה לבדיקה פסיכיאטרית ואף להוצאת הוראת אשפוז פסיכיאטרי כפוי. אולם חשוב להבהיר: לא כל אדם שמתנהג באופן חריג, לא צפוי או מעורר דאגה הוא אדם שניתן לאשפזו בכפייה.
אשפוז פסיכיאטרי כפוי הוא אמצעי חריג הפוגע באופן משמעותי בזכותו הבסיסית של אדם לחירות ולכבוד. לפיכך השימוש בו מחייב עמידה בתנאים הקבועים בחוק לטיפול בחולי הנפש, התשנ"א-1991.
התנהגות חריגה כאמור לא תמיד מצדיקה אשפוז, אדם עשוי להתנהג באופן חריג בשל משבר אישי, מצוקה נפשית, חרדה בשל אירוע כזה או אחר, תגובה לאירוע טראומטי, קונפליקט משפחתי או נסיבות חיים מורכבות. גם התנהגות תוקפנית, התפרצות מילולית, סירוב לשתף פעולה או התנגדות להנחיות של גורמי טיפול אינם מהווים כשלעצמם עילה מספקת לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה. לעיתים זו נחשבת כהתנגדות בלבד. יש לבחון את מצבו הנפשי בהתאם לקריטריונים הרפואיים והמשפטיים הקבועים בחוק, לרבות קיומו של מצב פסיכוטי אמתי והתקיימות יתר התנאים הנדרשים לפי סוג הוראת האשפוז והעילה המשפטית הרלוונטית.
מה ההבדל בין משבר נפשי לבין מצב פסיכוטי?
אדם המצוי במשבר עשוי לבכות, לצעוק, להתפרץ, להביע כעס, להסתגר ואף לזעוק לעזרה באיומי שווא שונים, ולהתנהג באופן שאינו אופייני לו. לעומת זאת, מצב פסיכוטי עשוי להתבטא, בין היתר, במחשבות שווא, בהזיות ובהפרעה משמעותית בבוחן המציאות.
ההבחנה חשובה במיוחד כאשר נשקלת האפשרות של אשפוז כפוי. יש לבחון את התמונה הקלינית הכוללת ולא להסתפק באירוע בודד, בהתנהגות חריגה או בתיאור שמסר אדם אחר.
גם כאשר קיימת אבחנה פסיכיאטרית, אין משמעות הדבר שכל תנאי האשפוז הכפוי מתקיימים באופן אוטומטי.
האם סכסוך משפחתי או התנהגות תוקפנית יכולים להוביל לאשפוז כפוי?
לעיתים דווקא אירועים המתרחשים בתוך המשפחה מובילים לפנייה לגורמי בריאות הנפש. ויכוחים קשים, התפרצויות זעם, איומים, התנהגות בלתי צפויה או חוסר שיתוף פעולה עלולים להתפרש בטעות כסימנים למחלה פסיכיאטרית המצדיקה אשפוז. אולם יש להבחין בין התנהגות בעייתית לבין מצב רפואי ומשפטי העונה על תנאי החוק.
גם כאשר קיימת התנהגות תוקפנית, יש לבחון את נסיבות האירוע, מצבו הנפשי של האדם, קיומה של מסוכנות בהתאם לדרישות החוק והקשר בין מצבו הנפשי לבין הסיכון הנטען. אין להפוך אשפוז פסיכיאטרי כפוי לכלי לפתרון סכסוכים משפחתיים או להתמודדות עם אדם שקשה לסביבתו.
מה ניתן לעשות כאשר ניתנת הוראת אשפוז כפוי ללא הצדקה מספקת?
אדם שקיבל הוראת אשפוז כפוי אינו מאבד את זכויותיו המשפטיות. חוק הטיפול בחולי הנפש קובע מנגנונים המאפשרים ביקורת על החלטות הנוגעות לאשפוז כפוי, כגון ערר ראשון על הוראה ראשונה וערר נוסף בפני הוועדה על ההוראה השנייה.
במסגרת ההליך ניתן לבחון את הבסיס הרפואי והמשפטי להוראת האשפוז, את ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית ואת השאלה האם התנאים הקבועים בחוק אכן מתקיימים. במקרים המתאימים ניתן להצביע על פער בין ההתנהגות שתוארה בבקשה לאשפוז לבין הממצאים שעלו בבדיקה, על העדר תשתית מספקת לקיומו של מצב פסיכוטי או העדר התנאים הנדרשים להמשך האשפוז.
חשוב לזכור כי גם לאחר מתן הוראת אשפוז קיימת אפשרות לפעול לבחינת ההחלטה ולשחרור המטופל בהתאם להוראות הדין.
עורך דין אשפוז כפוי - מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי?
הליכים של אשפוז פסיכיאטרי כפוי מחייבים בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה ושל התשתית הרפואית והמשפטית שעליה מבוססת ההחלטה.
ייצוג משפטי בתחום מחייב היכרות עם החוק לטיפול בחולי הנפש, ניסיון בייצוג בוועדות הפסיכיאטריות בבתי החולים וההליכים המשפטים הנוגעים לשלילת חירותו של אדם. כמו כן ידיעה והיכרות עם פסיקת בתי המשפט המחוזיים, בכל הנוגע לפגמים באשפוז, החלפות עילות אשפוז ועוד.
במקרים שבהם קיים חשש כי הוראת האשפוז ניתנה ללא התקיימות התנאים הנדרשים בחוק, חשוב לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני המטופל ולפעול במהירות ובזמנים המופעים בחוק.
אשפוז כפוי אינו החלטה שיש לקבל כמובן מאליו. כאשר נשללת חירותו של אדם, יש לוודא בקפדנות כי הדבר נעשה בהתאם לחוק ועל בסיס תשתית רפואית ומשפטית מתאימה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
