המיתוס הרווח, אשר צה"ל מתהדר בו כעובדה קיימת, הוא שצה"ל נלחם בתופעת ההטרדה המינית בשורותיו ומצליח לצמצם אותה מאוד. אולם, בחינת העובדות מעידה כי פני הדברים שונים: על פי הדוחות השנתיים של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן), מתקבלות בכל שנה מאות תלונות של חיילות ועוד מספר תלונות של חיילים אשר הוטרדו מינית, ולפי הדוחות השנתיים של הפרקליטות הצבאית מוגשות בכל שנה מאות הוראות שיפוט בעניין זה, חלקן בדין משמעתי וחלקן כתבי אישום בבית הדין הצבאי. כל משאל בקרב חיילות מעיד כי אין כמעט חיילת שלא חוותה אירוע של הטרדה מינית במהלך שירותה.


איך מתמודד צה"ל עם נושא ההטרדה המינית?


בחינת העשייה הפוזיטיבית למניעת התופעה של ההטרדה המינית בצה"ל מעוררת אכזבה: לא מתקיימת הדרכה לחיילים כמעט באף הכשרת יסוד בצה"ל: טירונות, הכשרה מקצועית וכדומה, ואף לא ברוב הכשרות הפיקוד, החל בבית הספר לקצינים ובהשלמות הקצונה החייליות וכלה בהכשרות הבכירים האמונים על הנעשה ביחידות: קורס מ"פים או מג"דים, המכללה לפיקוד ומטה ואחרות.


למעשה צה"ל יוצא ידי חובתו במינימום הנדרש בחוק בקיום הדרכה בכל יחידה אחת לחצי שנה. חובה זו אינה נאכפת באופן מלא ואף כאשר ההדרכה מתבצעת, היא מועברת בדרך כלל על ידי מפקד, שלא תמיד מחזיק בידע המלא הדרוש לשם כך.


כיצד נוצר המיתוס של התמודדות מוצלחת עם התופעה?


אם כך, מניין המיתוס של מלחמה בלתי מתפשרת בהטרדה המינית בצבא? דומני כי מיתוס זה נוצר כתוצאה מענישה מחמירה וצעדים פיקודיים כנגד מי שמורשע בעבירה זו. כך למשל, מחמירים קציני השיפוט הבכירים בדין המשמעתי בעבירות שאין בהן די ראיות או חשיבות מספקת בכדי להגיש כתב אישום פלילי. רף הענישה בעבירות הטרדה מינית בבית הדין הצבאי מחמיר באופן משמעותי לעומת הענישה בעבירות דומות בבתי המשפט האזרחיים.


נוסף על כך מקיים הצבא הליך פיקודי שבמסגרתו הוא מעמיד כל איש קבע, נגד או קצין, המורשע בעבירת הטרדה מינית ואפילו בעבירה קלה יותר של התנהגות בלתי הולמת על רקע מיני, בפני ועדה להתרת חוזה, והוא צפוי להיות מפוטר ללא פיצויים או פנסיה.


כך, נוצר מצב שבו המערכת הצבאית אשר מחד גיסא אינה עומדת בחובתה ליצור ידע מספק ומודעות, מחמירה בענישה למי שסטה מהנורמות המחייבות מאידך גיסא, תוך ציפייה שהרתעה תביא למניעת העבירה.


ואולם, בהיעדר ידע או מודעות נעשות עבירות רבות מתוך בורות, משובת רגע וכדומה, מקרים שלהם ההרתעה אינה נותנת מענה. כך למשל, מקרה שבו קצין צעיר בדרגת סגן מקיים קשר אינטימי בהסכמה עם סמלת מיחידתו. מקרה שכיח מאוד, אשר לא ייחשב בעיני רוב המפקדים והחיילים לדבר אסור, חרף יחסי המרות השוררים ביניהם. או מקרה שבו מדבר חייל עם מתלוננת על הטרדה מינית בניסיון להניעה מהגשת תלונה במצ"ח כנגד מישהו אחר, מעשה אשר מהווה עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, לא ייתפס ככזה על ידי רוב המפקדים והחיילים ועוד.


מה ייחשב הטרדה מינית?


כאן המקום לפרט בקצרה כמה סוגים של מעשים, אשר ייחשבו להטרדה מינית:


א. הצעות מיניות חוזרות המופנות למי שהראה למטריד, בהתנהגות או במילים, שאינו מעוניין.


ב. התייחסות מבזה או משפילה הנוגעת למינו או מיניותו של אדם, לרבות נטייתו המינית.


ג. סחיטה באיומים, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.


ד. מעשים מגונים.


ה. התנכלות או פגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה שהוגשה לגבי הטרדה מינית.


ו. גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין, הצעות או התייחסות מינית ייחשבו הטרדה מינית בין המטריד למוטרד אם קיימים ביניהם יחסי שירות או עבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה או אם מתקיימים ביניהם יחסי מטופל – מטפל.


מה יכולים לעשות חיילת או חייל שנפלו קורבן להטרדה מינית או עבירת מין חמורה?


אם חיילת או חייל נפגעו כתוצאה מעבירת מין, גם אם הדבר אירע במסגרת האזרחות או המשפחה, ניתן לפנות לממונה על התחום הקיימת בכל יחידה ושמה מפורסם בלוח המודעות המוקדש להוראות יוהל"ן. ניתן לפנות גם לגוף מיוחד הקיים בצה"ל לשם כך: מרכז התמודדות ותמיכה (מהו"ת), שם, תוך שמירה על פרטיות הפונה, הם יכולים לקבל טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי וייעוץ באשר לאפשרות הגשת תלונה וכל מידע אחר הדרוש במצב זה.


לסיכום, עקב ייחודיות מאפייני הארגון הצבאי וחשיבות הנושא לקיום סביבת עבודה מכבדת, שמירה על החיילות והחיילים מפגיעה או הסתבכות פלילית, בהיעדר התמודדות מובנית, מוטלת המשימה על כתפי המפקדים.


כדי לממש חובתם עליהם ללמוד את הנושא, ליצור אווירה ראויה ולהקפיד על קיום הפקודות וההוראות. רק כך תיווצר תשתית ראויה לסביבת עבודה מכבדת במערכת הצבאית ההיררכית, משולבת מגדרית וכופה את שהיית החיילות והחיילים ביחידות. זוהי חובתם החוקית והמוסרית וזכותם של החיילות והחיילים. אחריות המפקדים אינה גורעת מאחריות האישית של כל חייל וחיילת למשמעת, איפוק והתנהגות הולמת.


כותב המאמר הוא עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי, אלוף משנה במילואים ובוגר הכשרה לקציני שיפוט בתחום ההטרדה המינית בבית הספר למשפט צבאי בצה"ל.