בשנת 2008 עו"ד סמדר בוכובזה זכתה במכרז שנערך מטעם הכונ"ר , וקיבלה מינוי בתפקיד מנהל מיוחד/נאמן בכונ"ר בכל 4 המחוזות בארץ: ב"ש, חיפה, ת"א וי-ם.


במסגרת תפקידה כ"נאמן" הכריעה עו"ד סמדר בוכובזה בכמעל 1000 (אלף!)תביעות חוב הן של עובדים (של חברות שבפירוק) והן תביעות חוב של חייבים המצויים בהליך פשט"ר.


הכרעה שגויה בהוכחת חוב על ידי "נאמן" - משמעה : פגיעה חמורה בזכויות החייב


במסגרת הליך הפשט"ר על החייב להצהיר על כל נכסיו וכל חובותיו. בתוך 10 ימים מיום צו הכינוס על החייב לשלוח לכל נושיו בתוך 10 ימים הודעה – לפיה נתקבל צו כינוס. על הנושים להגיש תביעת חוב.


יודגש, כי פעמים רבות נפתחים תיקי הוצל"פ רבים בגין "בקשה לביצוע פסק דין" אלא שפסק הדין ניתן בהיעדר, ולא הוכרע מעולם לגופו של עניין. בדרך כלל בשל מחסור כלכלי, חסרון-כיס, וייאוש שפוקד את החייב, לא הולך החייב לבית המשפט למצות את הליכי הצדק. פעמים רבות מגיע מר חייב או גברת חייבת לעו"ד בטיפול בפשיטת רגל ואומרים לא פעם את המשפט: "אם היה שופט שהיה בודק את התביעה היה רואה שאני צודק"....


ואכן זו ההזדמנות שלך מר חייב ו/או גברת חייבת סוף סוף לזכות בשערי הצדק, ואז תופתעו לגלות שסך תביעת החוב לנושה עשוי לפחות בעשרות אחוזים!!!


בהמשך ממונה בעל תפקיד "נאמן" שתפקידו לבדוק הוכחות חוב, המוגשות על ידי נושים.


פס"ד חלוט, שניתן ללא דיון לגופו של עניין אינו מחייב את הנאמן, והנאמן רשאי ומוסמך "להרהר אחר פסק הדין".עפ"י ס' 134 לפק' פשיטת הרגל והפסיקה הריבית עד ליום גיבוש החוב היא בהתאם להסכם בין הצדדים ומיום זה ועד ליום מתן צו הכינוס הריבית היא בשיעור הקבוע בסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה לתקופה הרלוונטית.

בתביעות חוב של בנקים, אופן חישוב החוב ייעשה כדלקמן:


א. ייקבע יום גיבוש החוב האמיתי, שהוא היום שבו הפסיק הבנק לכבד התחייבויותיו.
ב. מאותו מועד יילקחו בחשבון לצורך קביעת סכום החוב ליום צו הכינוס, אך ורק העברות והפקדות שכובדו ע"י הבנק.
ג. על התנועות שנלקחו בחשבון לצורך קביעת סכום החוב תתווסף הריבית לפי ס' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, עד ליום צו הכינוס.

ולכן ישנה חשיבות קריטית לכך, שעו"ד , שמטפל לך בתיק פשיטת הרגל יבדוק גם את הכרעת ה"נאמן" בתביעת החוב שהוגשה ו/או יבין בעניין זה באופן מהותי.


מעמדו של ה"נאמן"


בע"א 402/77 קבע בית המשפט העליון הנכבד כי " מעמדו של הנאמן הוא כמעמדה של הרשות השיפוטית לצורך חוק ההתיישנות, והוכחת החוב המוגשת לו הנה הליך אזרחי לפני בית המשפט, היינו תובענה לפי משמעותו של חוק זה".


בעל התפקיד, כמו כל רשות שיפוטית מחויב לדון ולהחליט בכל עילות תביעת הנושה המערערת ולנמק, כמתחייב מהכרעה שיפוטית, את החלטתו, על מנת שניתן יהיה להבין את הלך מחשבתו הכרעתו בעובדות וקביעותיו המשפטיות בשאלות שבחוק ובפסיקה, על מנת לאפשר למערער ולבית המשפט של הערעור לבחון את החלטותיו.

חובת ההנמקה החלה על הנאמן


חובת ההנמקה החלה על נאמן המכריע בתביעת חוב, אינה דרישה טכנית גרידא, אלא דרישה מהותית ועקרונית הנובעת ממעמדו המיוחד של הנאמן, וממהות החלטתו, שהינה מעצם טבעה בגדר החלטה שיפוטית הקובעת תשתית עובדתית (ראה בש"א 23935/06, פש"ר 1700/05 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ, [פורסם בנבו]).


וכפי שנפסק בין היתר, בבש"א 1214/09 בתיק פש"ר 62/08 איזוטופ בע"מ נ' רו"ח יצחק קרמין – הנאמן להסדר הנושים של חברת א.ג'ברין : "הנמקה ראויה מחויבת הן כדי ליתן לנושה תחושה כי עניינו נדון בכובד ראש וברצינות, ולא אגב חפזון ושרירות, והן בכדי שלנושה תהא תשתית להבין את ההחלטה ולגבש עמדתו ביחס לסיכוייו בערעור, ככל שיבחר להגישו (ראה עניין דיפלומט לעיל).


היקפה, מהותה ומידתה של חובת ההנמקה משתנים ממקרה למקרה. על החלטת הנאמן בתביעת החוב להיות מפורטת דיה, באופן שהנושה יוכל להבינה, ויוכל ללמוד מקריאתה אילו טענות התקבלו ואילו טענות נדחו בידי הנאמן, ומדוע. במידה והחלטת הנאמן מבוססת על הכרעה בין גרסאות עובדתיות שונות, על תחשיבים שערך, ועל מסמכים ועדויות שהנושה לא העמיד לעיונו בעצמו, עליו לפרט זאת בהחלטתו.


להנמקה ולפירוט ההחלטה, יש תכלית נוספת חשובה, והיא שבית המשפט יוכל לבחון ולבקר, כערכאת ערעור, את החלטת הנאמן."


בקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב בהליך פשיטת רגל


בקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב נדונה לאחרונה ביום 21/08/2012 בעליון ברעא 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (עליון, א' גרוניס, א' רובינשטיין, נ' הנדל) נקבע, כי יש לנקוט בגישה מקלה כלפי נושה בהארכת מועד להגשת תביעת חוב בהליכי פשיטת רגל.


דיון קצר בפסק הדין מלמד:


7. סעיף 71(ב) לפקודה, ששאלת פרשנותו עומדת במוקד המחלוקת בבקשת רשות הערעור שלפנינו, קובע כדלקמן:
"חובות בני תביעה " 71. (א)...


(ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".

 

השאלה המתעוררת בבקשת רשות הערעור שלפנינו היא באילו נסיבות יהיה על הנאמן או המפרק לקבוע כי קיים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת תביעת החוב, משום שהנושה "לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".


8. עיון בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בסוגית פרשנות סעיף 71(ב) לפקודה מעלה, כי שאלת הטעם המיוחד להארכת מועד מתעוררת פעמים רבות בנסיבות שבהן הנושה המבקש את הארכת המועד לא ידע בפועל על מתן צו הכינוס או צו הפירוק, בטרם חלפה תקופת ששת החודשים מאז ניתן הצו. בנסיבות אלה עולה השאלה האם די בכך שהנושה לא ידע אודות מתן הצו כדי לקבוע שהוא "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע לכך, ועל כן מתקיים טעם מיוחד להארכת המועד.


18. סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפירוק או הכינוס – בין משום שנשלחה לו הודעה על ידי החייב, הנאמן או המפרק ובין מכל מקור אחר – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.

 

לעומת זאת, כאשר נושה לא ידע בפועל אודות הליך חדלות הפירעון, ובמיוחד כאשר מדובר בנושה ששמו צוין בדוח שהוגש על מצב העסקים, הרי הנטל שיוטל עליו לסתור את חזקת הידיעה אודות מתן צו הכינוס או הפירוק לא יהיה כבד במיוחד. בנסיבות אלה, ובכפוף לשיקולים הנוגעים לפגיעה משמעותית ביעילות ההליך ובקידומו ובהתחשב במידת האיחור בהגשת תביעת החוב, יהיה ככלל על הנאמן או המפרק לשקול בחיוב העתרות לבקשה להארכת מועד להגשת התביעה. יש, אם כן, לבַכּר את הגישה המקלה על פני הגישה המחמירה ככל שמדובר בהארכת מועד להגשת תביעות חוב.


מן הכלל אל הפרט


19. במקרה דנא הוגשה בקשה המבקשות להארכת המועד להגשת תביעת החוב בגין היטל ההשבחה כשלוש שנים לאחר מתן צו הפירוק וכשמונה חודשים לאחר שנודע למבקשות אודות הליך הפירוק.

 

בנסיבות אלה אף אם נקבל את טענת המבקשות כי מן הראוי היה להודיע להן באופן ספציפי אודות הליך הפירוק וכי המשיבה 3 - הנושה הבלתי מובטחת העיקרית של החברה - ידעה אודות חוב היטל ההשבחה, הרי אין מקום להתעלם מהאיחור הניכר בהגשת הבקשה. נוכח איחור זה, שנמשך גם לאחר שנודע למבקשות על הליך הפירוק, איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעור המבקשות על החלטת המפרק לדחות את הבקשה להארכת מועד.

 

מעמדן הציבורי של המבקשות גם הוא אינו מצדיק את הארכת המועד, ואף איני רואה יסוד לקבל את טענותיהן בדבר חוסר תום לב מצד החברה. .... אדרבא, דומה כי דווקא התנהלות המבקשות שניצלו את כוחן השלטוני והיתנו את מתן האישור לרשם המקרקעין בתשלום חוב היטל ההשבחה של החברה, תוך ניסיון לעקוף את דיני חדלות הפירעון, היא שלוקה בחוסר תום לב.


20. אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור, שנדונה כערעור, נדחית. המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח לטובת המשיבים 1 ו-2 ובסכום זהה לטובת המשיבה 3, וכן ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח לטובת הכנ"ר.

ה נ ש י א
 


עודכן ב: 27/11/2012