החוק קובע כי בניה ו/או שימוש בניגוד לתכנית או היתר מהווים עבירה פלילית, העונשים שקבע המחוקק בגין עבירות בניה הנם, מאסר או קנס וביהמ"ש רשאי להטיל אחד מהם או את שניהם כאחד, הרשעה בעבירה של תכנון ובנייה גוררת עימה רישום פלילי לכל דבר ועניין.

 

ככלל, עבירות על חוק תכנון ובניה הינן עבירות מסוג עוון הן מתיישנות בחלוף חמש שנים ממועד ביצוע העבירה וככל שיוגש כתב אישום הרי דינו להימחק מחמת התיישנות .עם זאת, חשוב מאוד לזכור שטענת התיישנות אינה חלה במקרים בהם מדובר על עבירה נמשכת המתחדשת מדי יום ביומו כגון: שימוש במבנה שלא לפי ייעודו ,שימוש חורג , פיצול דירה וכדומה.

 

איך מתגברים על טענת התיישנות?

 

על מנת להתגבר על טענת התיישנות בידי התביעה סמכות לבחור באיזה הליך לנקוט ועומדים בפניה מספר כלים משפטיים המאפשרים לה להתגבר על טענה זו. דרך אחת הינה סיווג העבירה , השנייה נקיטת הליך של צו הריסה שיפוטי ללא הרשעה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבנייה. ככל שננקט הליך משפטי הרי הוא מתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים.

 

כיום יש לציין כי במסגרת תיקון 101 לחוק ישנם סוגי עבודות מסוימות (גדר, פרגולה, דק וכדומה) פטורות מהיתר, כך שבד"כ לא ננקטים הליכים נגדן - גם אם במועד הבנייה זו הייתה עבירה.יש לוודא כי אכן הם תואמים את ההנחיות המרחביות, אין בתקנות הפטור כדי לאפשר הקמת בנין, ביצוע עבודה או שימוש שלא בהתאם לתכנית, הנחיות מרחביות או להוראות לפי כל דין. דו"ח בגין כל בניה לא חוקית ירשם בדרך כלל כנגד האחראי על הבנייה וכנגד כל בעלי הקרקע , מתכנן השלד, אחראי לביקורת, אחראי לביצוע, אדריכלים והכל בהתאם לעובדות והנסיבות.