רבים הנהגים אשר מקבלים לידיהם פסק דין כאשר במעמד הדיון אשר היה בעניינם – הם לא הופיעו בפני שופט. האם יתכן?

 

 

פקודת התעבורה קובעת כי בתי המשפט רשאים לשפוט נאשם בהעדרו אלא במקרים בהם התביעה דורשת מאסר בפועל.

 

לעומתו, סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי קובע, כי אם נגזר דינו של נאשם בעבירות של חטא או עוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון כולל את הכרעת הדין והעונש אם נוכח, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות של הנהג או אם ראה, כי הדבר דרוש על מנת למנוע עיוות דין.

 

הנהג יכול להגיש, תוך 30 ימים, מיום שקיבל את החלטת השופט לעניין העונש שנגזר עליו, בקשה להשפט מחדש בגין אותה עבירה ולנסות ולהוכיח את חפותו.

 

יש לזכור, כי אם הנהג חפץ בהגשת ערעור לבית משפט גבוה יותר (במקרה שבקשתו לביטול פסק הדין, לשופט אשר שפט בעניינו - תדחה או בכל מקרה אחר), הרי שאין בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין כדי לעצור את מניין הימים להגשת הערעור. על כן, אם יש חשש שמא הנהג יחמיץ את מועד הגשת הערעור, עליו להגיש בד בבד עם הבקשה לביטול פסק הדין גם את ערעורו לבית המשפט הגבוה יותר.

 

הסיבות להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, הינן ייחודיות ועליהן להוכיח שאי התייצבותו של הנהג ונתינת פסק דין בעיניינו, גרמה לו עיוות דין או שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו.

 

בבקשה לביטול פסק דין, יש לטעון לנימוקים מאד ספציפיים ומומלץ במקרה שכזה שלא להגיש בקשה ללא יעוץ עם עורך דין לתעבורה.

סיבות רבות ומרובות נדחות על הסף על ידי בתי המשפט, ניתן לראות לשם הדוגמא, כי לא התקבלו זה מכבר סיבות של טעות בהבנת החוק, טעות בתום לב, שכיחת מועד הדיון ואף טעות מפאת מחלה.

 

באותם מקרים בהם בתי המשפט, בוחרים שלא לדחות את הבקשה על הסף, אזי שיש לו את הסמכות גם לבקש את תגובתה של התביעה ובמקרים נדירים אף קובע מועד דיון, בו ינכחו הצדדים – הנהג והתביעה. במרבית המקרים, תבקש התביעה במעמד הדיון, לחקור את הנהג לעניין בקשתו לביטול פסק הדין.

 

לסיכום, בתי המשפט אינם נוטים בנקל להשיב בחיוב על בקשות אלו ועל הנהג להוועץ עם עורך דין לתעבורה טרם הגשת הבקשה.

 

האמור לעיל אינו מהווה חו“ד משפטית ו/ או תחליף לייעוץ משפטי

 

 


עודכן ב: 20/01/2013