התקנות פותרות כל מיני בעיות ושאלות שעלו בעניין החוק ומסייעות בהגנה על זכויות האזרחים לגשת לערכאות ולהיות מיוצגים על ידי עורכי דין.


אז איך מגישים תביעת גירושין בעוד שבועיים?


לא מגישים תביעה. מגישים "בקשה ליישוב סכסוך" עם כל הפרטים של הצדדים לסכסוך, כמו כתובות ותעודות זהות. בהמשך לכך, יקבלו הצדדים הזמנה לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ראשונה ביחידת הסיוע, שתתקיים ללא עורכי דין.


לאחר הפגישה הראשונה תתקיימנה עוד 3 פגישות שאליהן ניתן לבוא מיוצגים על ידי עורכי דין ובכל מקרה לא יוחתמו הצדדים על הסכמות בעלות אופי משפטי ללא מתן האפשרות להיוועצות עם עורך דין, וזאת למעט הסדרים זמניים שיתואמו בפגישה הראשונה כגון: הסדרי ראיה זמניים בין אב לילדים, מזונות זמניים אותם ישלם האב לילדיו.


בכל משך ארבעת הפגישות, ועד לתקופה של 45 יום, ישנו "עיכוב הליכים" שבגינו לא ניתן להגיש כל תביעה או בקשה למעט עניינים דחופים המפורטים בתקנות.


ומה אם ישנם עניינים דחופים שלא ניתן לחכות איתם?


מה קורה אם האב לא משלם מזונות ולאם אין כסף לכלכל את הילדים? ומה קורה אם האם לא מאפשרת לאב לראות את ילדיו? במקרים כאלו ומקרים דחופים נוספים כמו למשל, כשיש חשש להברחת כספים או לבריחה לחו"ל של אחד מהצדדים, אזי ניתן יהיה להגיש בקשה דחופה ללא קשר להליך המהו"ת שיתקיים ביחידת הסיוע.


עם זאת, הבקשות עצמן תהיינה מתומצתות ויפורטו בהן רק עובדות רלוונטיות לעניין. בית המשפט מוסמך למחוק או לתקן בקשות ואף להטיל הוצאות על מי שיפר הוראות אלו.


בנוסף, ניתן לקצר את תקופת "עיכוב ההליכים" במקרים חריגים ומיוחדים המפורטים בתקנות כגון: העברת ילד למוסד חינוך, טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי דחוף בקטין, מקרים של אלימות במשפחה ועוד.


חשוב לדעת שניתן יהיה להגיש תובעה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, גם ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.


מה קורה בתום ארבע פגישות המהו"ת?


בתום ארבעת פגישות המהו"ת בהן יחידת הסיוע תכיר את הצדדים ותיתן להם מידע לגבי הסכסוך ודרכי פתירתו, תומלץ לצדדים דרך יישוב הסכסוך המתאימה להם, כמו, ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי.


יחידת הסיוע יכולה גם להמליץ לזוג, בהתאם לשיקוליה, להמשיך בהליך של גישור במסגרת של יחידת הסיוע ולא במסגרת חיצונית. לאחר הפגישה האחרונה על הצדדים להגיש תוך עשרה ימים, הודעה אם הם מסכימים להמשיך בתקופת "עיכוב ההליכים" ולנסות את אחת האפשרויות ליישוב הסכסוך כפי שהוצע להם ביחידת הסיוע.


לסיכום, החוק החדש והתקנות בעקבותיו מהווים בעצם ניסיון להוציא את "העוקץ" מהליך הגירושין ולגרום להורים להבין שהזוגיות ביניהם אמנם מסתיימת אך לא כך לגבי יחסי ההורות והמשפחה, ולכן יש למצוא את דרך המלך לקיים את המשפחה המשותפת במצב החדש לאחר הגירושין. הליכים ותביעות בבית המשפט אינם עולים בקנה אחד עם קיום יחסי הורות ומשפחה ולכן יש לפנות לאפיקים שיקדמו הסכמה בין ההורים ולטובת ילדיהם.