בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית ערעור שהוגש כנגד החלטתו של בית הדין האזורי וקבע שהיה מקום לפסול חבר וועדת קבלה במכרז שקרובו הגיש מועמדות לתפקיד. אולם, על הפסילה היה להיעשות בעת גיבוש רשימת המועמדים ולא קודם לכן, כדרישת המערערת.

 

יש לכם שאלה?

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום חוזה עבודה
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה


במקרה זה, הוגש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. המערערת ביקשה לקלוט עובדים באמצעות מכרז. הליך המכרז פורט בפני בית הדין: קבלת טפסי המועמדות ועריכת מבחני התאמה למועמדים. רק מועמדים אשר עברו את המבחן בציון "עובר" ממשיכים לקחת חלק בהליך ומרואיינים על ידי ועדת הקליטה. על ועדה זו נמנים שלושה נציגי הנהלת החברה המערערת ושני נציגי עובדים. המועמדים שזוכים בציונים הגבוהים ביותר זוכים במכרז ומתקבלים לעבודה.

 

בעקבות הודעות בדבר המכרז, הוגשו 1,200 פניות מטעם מועמדים שונים. בחינת רשימת המועמדים העלתה שקרובי משפחה של חברי ועד העובדים אשר ישבו בועדת המכרז, הגישו מועמדות. הועלו טענות כנגד ניהול הליך המכרז בניגוד לכללי המנהל התקין. בית המשפט התבקש להכריז על פסלות חברי ועדת הקליטה אשר הייתה מנויה על בחירת העובדים שיקלטו לעבודה בסוף המכרז, רק מן הטעם שחלק מחברי הועדה היו קרובי משפחה של מועמדים במכרז.


בית הדין קמא סבר שלא היה מקום להכריע במחלוקת באשר לזהות חברי ועדת הקליטה וזאת היות שעוד לא זומנו מועמדים במכרז לראיון. לפסיקתו, לא היה כל פסול בכך שלחבר הועדה יהא קרוב משפחה בין המועמדים ובלבד שאותו חבר לא ישתתף בדיוני הועדה בעניין קרובו.
 

טיעוני הצדדים


המערערת והיועץ המשפטי לממשלה לא הסכימו עם קביעת בית הדין האזורי. לדידם, מי שקרוב משפחתו ניגש למכרז לא יכול היה להיות כלל חבר בועדת הקליטה, גם אם לא היה נוכח בדיונים אודות קרובו. מנגד, המשיבה צידדה בקביעת בית הדין האזורי.


דיון והכרעה


השופט הדגיש את שלושת המטרות העיקריות ביסוד שיטת המכרז לשם קבלת עובדים. ראשית, הבטחת קבלתם של הטובים והמוכשרים ביותר לעבודה. שנית, שמירה על שוויון הזדמנויות בבחירת עובדים ומינויים. שלישית, הבטחת קבלת עובדים ללא שרירות וניתוק הליך הבחירה משיקולים בלתי עניינים. השופט קבע כי מי שהיה לו קרוב משפחה שמועמד במכרז, לא יכול לשמש כחבר ועדת הקליטה, עת הוועדה דנה וראיינה את כלל המועמדים.

 

השופט התנגד לפסילתו רק לצורך הדיון בקרובו אלא טען לפסלות גורפת. לדידו, חברות כזו בוועדה עוררה חשש באשר יכולתו של חבר הוועדה להעריך את כלל המועמדים ללא משוא פנים. כלומר, חבר הוועדה היה יכול להימצא במצב של ניגוד עניינים שכן דירוגו של כל מועמד היה משפיע על דירוג המועמדים האחרים, לרבות קרובו.

 

כמו כן, שיקולי הצדק הצביעו אף הם על פגם בחברות וועדת הקליטה של מי שקרוב משפחתו היה מועמד במכרז. השופט טען שמועמד שלא היה מקושר משפחתית לחברי הוועדה יכול היה לחשוש מניצול הכהונה בוועדה לקידום אינטרסים אישיים באמצעות מתן דירוג נמוך לשאר המועמדים. יתרה מזאת, על מנת להבטיח את תכלית המכרז, לא היה מקום להתפשר באשר לזהות חברי הוועדה וניקיון כפיהם.

 

השופט הוסיף שגם השיקול של אמון הציבור בהליך המינוי היה משמעותי. המינוי היה צריך להיות פתוח לכל מי שכישוריו תאמו את הדרישות ולהיעשות משיקולים עניינים בלבד. עם זאת, השופט קבע כי לא הייתה הצדקה לפסילת חברי הוועדה טרם בחינת המועמדים ועריכת מבחני ההתאמה הראשוניים, כדרישת המערערת. השופט הדגיש כי היה מדובר במכרז פתוח אליו נגשו 1,200 מועמדים. כלומר, היה ניתן להניח שרק חלקם יעבור את המבחנים בציון "עובר". לחברי וועדת הקליטה לא הייתה שליטה או השפעה על מבחנים אלו ולכן לא היה טעם לפסול אותם טרם עריכתם.


בסופו של דבר נקבע שחבר בוועדת הקליטה, שקרוב משפחתו נמנה על המועמדים השונים במכרז שעניינם הובא בפני הוועדה, לא יכול היה לכהן כחבר בה. קביעה זו הוחלה לגבי נציגי המשיבה והמערערת. עם זאת, פסילת החברים נקבעה לשלב שלאחר גיבוש רשימת המועמדים שעברו את מבחני ההתאמה. בית הדין הארצי הדגיש לבסוף את החשיבות של עריכת מכרזים פתוחים ושוויוניים בהם עובדים נבחרים על פי כישורים והתאמתם לתפקיד. זאת למען טובת החברה המעסיקה, הנהלתה ועובדיה.


עודכן ב: 29/05/2024