לא פעם אנו שומעים בישראל על מקרי תקיפה פיזית או מילולית של עובד ציבור הנותן דו"ח לבעל רכב חונה. במקרים אלו בית המשפט רואה בחומרה רבה את העובדה כי עובד הציבור הותקף רק משום שביצע את התפקיד המוטל עליו. לפיכך, בית המשפט אינו מהסס לפסוק פיצויים נזיקיים לטובת עובד הציבור. הפרשה הנדונה עוסקת בסוגיה זו.
יש לך שאלה?
התובע במקרה זה היה עובד ציבור אשר נתן במהלך עבודתו דו"ח חנייה לרכבו של הנתבע. כתוצאה מכך, הנתבע איים על התובע, ובהמשך אף תקף אותו בכך שהכה אותו בצווארו, בפניו ובאוזנו הימנית. התובע הגיש תלונה במשטרה עקב מעשי הנאשם, והלה הורשע בהליך פלילי בגין העבירה של תקיפת עובד ציבור. בית המשפט בהליך הפלילי, בין היתר, הכריע בגזר דינו כי על העבריין לשלם לעובד הציבור פיצוי על סך 2,000 שקלים.
בהליך זה התובע ביקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים נזיקיים, נוספים על אלו שקיבל בההליך הפלילי, ההולמים את הנזק שנגרם לו. הנתבע, לעומת זאת, טען כי נזקיו של התובע היו מזעריים, אם בכלל היו קיימים, וכי התובע לא סבל כלל פגיעה עקב התקיפה. כמו כן, הנתבע טען כי הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי בסך 2,000 ₪ היה מעל ומעבר לנזקיו של התובע.
ההכרעה
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על פי שיקול דעתו, ללא מתן נימוקים, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.
השופט ציין כי "האירוע נשוא התביעה הוא חמור. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מצב דברים בו יחוש התובע, שהוא מפקח בעיריית תל אביב, שהוא מאוים על ידי עוברי אורח. האינטרס הציבורי הגלום באכיפת החוק מחייב לאפשר לעובדי ציבור, ופקחי העירייה בכללם, לעבוד מבלי שיהיו מושפעים מגילויי אלימות מכל סוג שהוא, בין מילולית ובין פיזית. יש להוקיע ולשרש את תופעת האלימות, הן המילולית והן הפיזית מן היסוד. המסר שייצא מבית המשפט הוא ברור וחד משמעי: כל הפוגע בעובד ציבור, הבא לשרתו ולעזור לו, מעבר להרשעתו בדין פלילי, יחויב אף בפיצוי עובד הציבור בגין הכאב, הסבל עוגמת הנפש והעלבון שגרם עקב מעשיו". לפיכך, בית המשפט פסק כי על הנתבע בהליך לשלם לתובע סכום של 7,500 שקלים.



