תביעה בגין הפרת חוזה התקשורת עם ספק גז בבית משותף

כאשר תאגידים חזקים תובעים צרכנים "קטנים" בגין עילות של הפרת חוזה, בתי המשפט מכירים לא אחת ב"פערי הכוחות" ודורשים מהתובעים לעמוד ברף גבוה יותר של "התנהגות ראויה". במקרים חריגים, דוגמת זה שיובא להלן, בתי המשפט ידרשו מהתאגיד להשתמש בזכות התביעה שלו נגד הצרכנים בתום לב מוגבר.

יש לכם שאלה?

פורום בתים משותפים

פורום סכסוכי שכנים

התביעה בנושא זה התנהלה בין ספקית גז ביתי (להלן: "התובעת") לבין 11 דיירים בבית משותף. התובעת הגישה תביעה כנגד הדיירים על סך 23,000 ₪ בגין הפרת חוזה התקשרות. לטענת התובעת, ביום 1.4.05, נכרת חוזה מחייב בין הצדדים לרכישת גז מהתובעת, וזאת על ידי החלפת ספק הגז היוצא. נטען כי החוזה שנחתם בין הצדדים היה לשנה אחת החל מיום תחילת אספקת הגז או בתוך 15 יום ממועד מתן ההודעה לספק הגז היוצא כי עליו להתפנות.

לאחר כשבועיים, ויום בלבד לפני המועד ליציאתו של ספק הגז היוצא, הדיירים שלחו לתובעת הודעת ביטול חד צדדית ובה נטען כי הם "קיבלו את הצעתו של ספק הגז היוצא לחידוש ההתקשרות עימם". לכן, התובעת תבעה את הדיירים בסדר דין מהיר, ובית המשפט התיר לנתבעים להתגונן.

טענת הנתבעים

לטענת הנתבעים, התובעת לא התחילה לבצע שום פעולה בשביל הסדרת אספקת הגז, ולכן לא ברור שהיא ראתה את החוזה בין הצדדים כמחייב. כמו כן, הנתבעים הוסיפו כי התובעת לא הוכיחה שהיא ביצעה השקעות למען קיום החוזה או שנגרם לה נזק בשל ההפרה.
החלטת בית המשפט

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי ספק הגז היוצא הציע הצעה טובה יותר עבור הדיירים, ובעקבות הצעה זו נשלחה הודעת הביטול. כמו כן, בהסכם החדש בין הדיירים לספק הגז היוצא נקבע כי הספק התחייב לשפות את הנתבעים במידה ובית משפט יפסוק כנגדם במחלוקת הנוכחית בינם ובין התובעת.

סעיף 12 לחוזה בין התובעת לנתבעים קבע כי "במקרה של ביטול ההסכם בתוך תקופת החוזה ללא סיבה שבדין, ישלם הלקוח כפיצוי מוסכם מראש סך השווה ל- 250$ לדירה בצירוף מע"מ". התובעת בתביעתה הסתמכה על הוראות סעיף זה.

בית המשפט קבע כי פיצוי מוסכם בין הצדדים צריך לעמוד במבחני הסבירות של סעיף 15 לחוק התרופות, שקובע כי בית המשפט רשאי להפחית את סכום הפיצוי המוסכם אם סכום זה הינו "בלתי סביר ביחס לנזק שהיה צפוי להיגרם עקב הפרת החוזה ביום חתימת החוזה". במקרה זה, בית המשפט קבע כי הסכום שנפסק היה בלתי סביר בנסיבות העניין. נפסק כי לאור ההוראות החוקיות והתקנות לגבי משק הגז, מדובר היה ב"סעיף דרקוני שנועד לפגוע בתחרות במשק הגז, ולהרתיע לקוחות כגון הנתבעים".

למרות זאת, הנתבעים הודיעו לתובעת על ביטול החוזה באופן חד צדדי, ולכן היא הייתה זכאית לפיצוי מסוים. צריך לזכור כי פיצוי חוזי מורכב משניים: א - פיצויי הסתמכות שמשמעותם פיצויים בשל הוצאות שהוציא הנפגע לשם קיום החוזה; ב - פיצויי קיום שמשמעותם פיצוי על הפסד ההכנסה שהיה צפוי לצמוח לנפגע מקיום החוזה. במקרה זה, בית המשפט קבע כי נראה שהיה מגיע לתובעת פיצוי מסוים.

גרם הפרת החוזה

כאשר גורם אחד גורם לאחר להפר חוזה עם צד ג', הרי שלצד ג' יש עילה לתבוע את הגורם שגרם להפרת החוזה. נראה כי במקרה זה הייתה לתובעת עילת תביעה כנגד ספק הגז החדש, וזאת משום שהוא "גרם להפרת החוזה בין הצדדים". בית המשפט ציין כי הסכסוך המהותי לא היה בין הנתבעים לתובעת אלא בין התובעת לספק הגז החדש, בעיקר לאור סעיף השיפוי. לסיכום, בית השפט דחה את התביעה וקבע כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט של 2,500 ₪.