פרשת קרטל המרצפות נחשפה בשנת 1997 על ידי הרשות להגבלים עיסקיים. בין הנתבעים, חברות שונות אשר עסקו במכירת מרצפות, נערכו הסדרים כובלים, לפיהם חילקו ביניהם את השוק, קבעו מכסות ומחירי מינימום ללקוחות פרטיים ולקבלנים. קרטל המרצפות למעשה מנע את התחרות בשוק, תחרות אשר הייתה אמורה להביא למחירים נמוכים יותר ולמוצרים באיכות גבוהה יותר. עקב גילוי הרשות להגבלים עיסקיים נפתחו שני הליכים: הליך פלילי והליך אזרחי. ההליך הנידון מתעסק אך ורק בתביעה האזרחית.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעות ייצוגיות

פורום תביעה אזרחית


במהלך שנת 2000 הוגשו שתי תביעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר עורך דין אחד ייצג את הצרכנים הפרטיים ועורך דין אחר ייצג את הקבלנים השונים אשר רכשו את מוצרי הקרטל. בפועל, שני עורכי הדין ביקשו לאחד את תביעותיהם והגישו בקשה לבית המשפט למען הכרה בתביעתם הכוללת כתביעה ייצוגית אחת.

 

הסכם הפשרה הראשון


ראשית, עורכי הדין הגיעו עם הנתבעים להסדר פשרה, אשר נהוג לקרוא לו "פשרת הקופונים". לפיו, עורכי הדין הם אלו שיקבלו פיצוי כספי, ורק הם, בעוד הניזוקים בפועל היו זכאים ל-5% הנחה בכל רכישה עתידית מהנתבעים. הסכם פשרה זה הוגש לאישור בית המשפט, והיועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, התנגד לו – שכן ההסכם לא היה ראוי היות ולא העניק פיצוי ממשי והוגן לנפגעים.

 

הסכם הפשרה השני


בעקבות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, הצדדים הגיעו להסדר פשרה מתוקן אותו הגישו לאישור בית המשפט. בית המשפט מינה בודק, כנדרש לפי סעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות, אשר נתן דעתו על ההסכם. הבודק היה כלכלן, אשר בדק את ההסדר ביסודיות והגיע למסקנה כי הוא שירת את טובת הציבור. יש לציין שהבודק הציע מספר תיקונים והביע מספר הסתייגויות, וכי בפועל כל הצדדים – לרבות היועץ המשפטי לממשלה – הסכימו להסתייגויות.


לאחר ששופטי בית המשפט שמעו את דברי הצדדים, לרבות דברי נציגת היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שעיין בחוות דעת הבודק, אומצו קביעות הבודק והסכם הפשרה. לפיכך, התביעה אושרה כתובענה ייצוגית אשר נסתיימה בדרך של פשרה. בפסק דין זה בית המשפט לא פירט אודות מרכיבי הפשרה עצמם, אך באופן כללי בהסדר נקבע פיצוי בסך 100,000 שקלים לתובע הייצוגי וכ-1.2 מיליון שקלים לעורכי הדין המייצגים. כן נקבעה הנחה גבוהה יותר בשיעור של 7% לצרכנים ולקבלנים הניזוקים, לתקופה אשר הוגדרה בהסכם.