לפי סעיף 300א לחוק העונשין, בית המשפט יכול להטיל בגין עבירת הרצח עונש קל ממאסר עולם, אם העבירה נעברה "במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם המידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעף 34ח להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה". בפרשה הנידונה הנאשמת טענה, בגיבוי חוות דעת פסיכיאטרית, כי היא לא הייתה יכולה להימנע מביצוע הרצח עקב מחלה נפשית, ובית המשפט נדרש להכריע האם לקחת טענתה זו בחשבון בעת גזירת העונש.
יש לך שאלה?
הנאשמת בפרשה זו עבדה אצל הקשישה המנוחה בעבר בתור עוזרת בית. ביום האירוע המתואר הנאשמת הייתה עם המנוחה במשך מספר שעות. לאחר שפרץ ביניהן ויכוח, הנאשמת החליטה על המתת המנוחה. לשם כך, היא לקחה מחדר השירות חוט פשתן, הגיחה מאחר המנוחה וחנקה אותה למוות. לאחר מכן, הנאשמת בלגנה את החפצים, על מנת שהדירה תיראה כאילו המנוחה נשדדה, והציתה את המקום במספר מוקדים. הנאשמת הואשמה בעבירת הרצח, ובמספר עבירות נוספות, ובהליך זה בית משפט התכנס על מנת לגזור את דינה.
הנאשמת ביקשה מבית המשפט להשית עליה עונש מופחת, תוך שנשענה על חוות דעת הפסיכיאטרית מטעמה, לפיה לא הייתה יכולה להימנע מביצוע המעשה עקב הפרעה נפשית.
גזר הדין
מותב בית המשפט ציין כי לאחר ביצוע הרצח, הנאשמת ניסתה לעשות שימוש בכרטיסי האשראי של המנוחה, ככל הנראה על מנת לטשטש את עקבותיה. כמו כן, בית המשפט העדיף את חוות הדעת של מומחה התביעה, לפיה "הנאשמת לא סבלה מהפרעה נפשית אלא מהפרעת אישיות שעליה לא חלה הוראת החוק", וכי "לא היה בהפרעת אישיות זו כדי לגרום לנאשמת ללקות בכושרה השכלי במידה ניכרת ועד לפגיעה ביכולתה להבין את אשר עשתה או להימנע מעשיית המעשה".
בית המשפט הבהיר שיש לזכור כי הנאשמת בחרה שלא להעיד במהלך המשפט, ואף ניסתה להטיל את האשמה על אדם חף מפשע. צוין כי "עדים אנו לא אחת, למרבה הזוועה, לאירועים שתחילתם בוויכוח קל ערך וסופם ברצח. אלה נחשבים בעיניו של אדם מן היישוב כמעשה של טירוף הדעת, אך ודאי שהדעת אינה סובלת כי רוצחים אלה כולם יחסו בצלו של סעיף 300(א). בני אנוש מתמודדים ככלל עם דחפים תוקפניים ואחרים ברמות שונות ומכולם דורש החוק להתגבר על הדחף. מקום שבו היה הדחף בלתי נשלט ממש, יופטר הנאשם מאחריותו הפלילית [...] מקום שבו היה הדחף כמעט בלתי נשלט, עשוי הנאשם לזכות בהתחשבות מצד בית המשפט ביחס לעונשו, ובעבירת רצח עשוי לחול סעיף 300(א) לחוק העונשין".
לאור זאת, בית המשפט דחה את טענתה של הנאשמת לענישה המופחתת, והושתו עליה מאסר עולם בגין עבירת הרצח, שלוש שנות מאסר בפועל בגין יתר העבירות ושנתיים מאסר בפועל חופפות לעונש מאסר העולם. כמו כן, בית המשפט השית על הנאשמת שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי יורשי המנוחה בסך 25,000 שקלים.
.JPG)
