בסיום יחסי העבודה, עובדים רבים מגישים תביעות נגד המעביד, לתשלום זכויות סוציאליות שונות, שלא שולמו להם במהלך תקופת עבודתם. למשל, הפרשות לפנסיה כמחויב בחוק, נסיעות, דמי הבראה ועוד. להלן דוגמא לתביעה מעין זו.


יש לך שאלה?
פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות עובדים
פורום זכויות וחובות מעסיקים


במקרה זה, בית הדין לעבודה דן בתביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר בנושא של תשלום פיצוי פיטורין, פדיון חופשה ועוד. על פי עובדות המקרה, התובע עבד כנהג משאית בחברה הנתבעת, החל מאוגוסט 2003 ועד נובמבר 2004. משכורתו שולמה לו על בסיס חודשי. בחודש נובמבר 2004, התובע התפטר מעבודתו. לאחר מכן, הוגשה התביעה דנן.


פיצוי פיטורים


לטענת התובע, הוא התפטר לאחר שתנאי עבודתו הורעו ובנסיבות שנוצרו, לא היה ניתן לדרוש ממנו שימשיך בעבותו. התובע טען שההרעה באה לידי ביטוי בכך שהנתבעת לא העבירה את הפרמיות בגין ביטוח המנהלים בו היה מבוטח לחברת הביטוח, למרות שניכתה סכום זה מהמשכורת מידי חודש.


מנגד, הנתבעת טענה שהפרישה סכומים אלו באופן שיטתי ומידי חודש, ובדיעבד גילתה שסוכן הביטוח שלח יד בכספים, מה שגרם לביטול הפוליסה עקב אי תשלום הפרמיות. הנתבעת הדגישה שהיא הבהירה לתובע וליתר עובדיה שהיה בכוונתה לתבוע חזרה את הכספים ועם קבלתם, לזכות את העובדים. עוד נטען שהתובע התפטר לאחר שהתקבל לעבודה אחרת, בה חשק ולא עקב הרעת תנאים.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופטים דחו את התביעה לפיצויי פיטורים. נקבע שבין הודעת ההתפטרות של התובע לבין אי העברת הכספים על ידי הנתבעת, לא היה כל קשר. שכן, לאחר שהתובע גילה אודות אי העברת הפרמיות וניתן לו הסבר לכך, הוא לא הביע מחאה בפני הנתבעת. בנוסף, הוא לא התריע בפני הנתבעת שאם הכספים לא יועברו, יתפטר מעבודתו.


פדיון ימי חופשה


מהראיות שהוצגו בפני בית הדין עלה שהתובע ניצל 7 ימי חופשה במהלך תקופת העבודה אצל הנתבעת. אולם, הוא תבע פדיון של 16 ימי חופשה. לטענת הנתבעת, התובע ניצל את כל ימי החופשה שהיה זכאי להם על פי החוק, אך בשל טעות משרדית הם לא נוכו מתלוש השכר. לחיזוק טענה זו, הנתבעת הציגה דו"ח היעדרויות של התובע לתקופת עבודתו, ממנו עלה שהאחרון אכן ניצל את מלוא ימי החופשה להם היה זכאי.


בית הדין קבע שהתובע לא היה זכאי לפדיון ימי חופשה, לאחר שהוכח שהוא אכן ניצל את מלוא הימים שהועמדו לרשותו. כלומר, טענות הנתבעת בנושא התקבלו. יתרה מזאת, הודגש שהתובע נהג בחוסר תום לב, לאחר שתבע את פדיון הימים חרף העובדה שידע שהרישום בתלוש השכר לא שיקף את המציאות העובדתית לפיה, הוא ניצל את מלוא זכאותו לחופש.


פיצויים נוספים


עם זאת, התובע נמצא זכאי לפיצוי בגין דמי הבראה, לאחר שהנתבעת הודתה שלא שילמה רכיב זה. בנוסף, נקבע שהתובע היה זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות כספים לקרן השתלמות, אליה הנתבעת הייתה מחויבת להעביר סכומים שונים מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף ההובלה. כמו כן, הנתבעת חויבה להשיב לתובע כספים שנוכו משכרו לטובת ביטוח המנהלים. מנגד, בית הדין קבע שהנתבעת הייתה זכאית לקזז מסכומים אלו דמי הודעה מוקדמת. שכן, התובע נתן לה 3 ימי הודעה מוקדמת בלבד לפני התפטרותו, למרות שעל פי החוק, הוא חב בחודש הודעה מראש.