חוק הגנת השכר מסדיר את חובת המעסיקים להעברת שכרם של העובדים במועד מסוים, את חובתם להעביר תלוש משכורת, את הניכויים המותרים מהמשכורת ועוד. מעבר לכך, החוק מפרט אילו סנקציות יוטלו על מעסיקים אשר הפרו את הוראותיו. בהתאם לסוג ההפרה, הסנקציות יכולות לכלול קנסות בסכומים משמעותיים ואף נקיטת הליכים פליליים כנגד המעסיקים.


האם העונש הראוי בגין 42 עבירות כנגד חוק הגנת השכר צריך לכלול גם שירות לתועלת הציבור?


לאחרונה דן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעונש הראוי שיש להטיל על חברה העוסקת במכירת משקפיים ועל בעל המניות בה, אשר שימש גם כמנהלה הפעיל, בגין 42 עבירות שביצעו כנגד הוראות החוק. על פי עובדות כתב האישום שבו הורשעו, החברה ניכתה משכרם של שלושה עובדים תשלומים עבור קרן הפנסיה, אולם לא העבירה את הכסף לחברת הביטוח במשך תקופה של שנה וחצי.


בית הדין ביקש תסקיר של שירות המבחן אשר יבחן את עניינו של הנאשם. קצין המבחן התרשם כי הוא אכן קיבל אחריות על מעשיו, אך לא הבין את חומרתם. על כן המליץ קצין המבחן להותיר את ההרשעה על כנה, וכן להטיל על המעסיק עונש שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.


הפרקליטות ביקשה מבית הדין להטיל על החברה קנס בסכום של 400 אלף שקלים וכן להטיל על המעסיק קנס בסך של 200 אלף שקלים, ונוסף על כך לא לבטל את ההרשעה. מנגד, ביקש הנאשם להתחשב בכך שהעביר את הכספים לעובדיו בסופו של דבר, במצבו הכלכלי הקשה, בהודאתו באשמה ועוד, וביקש לבטל את ההרשעה. עוד ציין כי עונש שירות לתועלת הציבור יגרום לו ולבני משפחתו נזק כספי אדיר, ביו היתר לאור העובדה שאשתו סובלת ממחלה קשה ואינה עובדת.


מדוע המלצת שירות המבחן לא התקבלה, והוחלט להטיל על המעסיק עונש כלכלי בלבד?


נסיבות המקרה חמורות ביותר, ציין השופט בהחלטתו, מאחר שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של חוק הגנת השכר - חוק מגן אשר קובע את זכויותיהם המינימליות של העובדים, אלו אשר לא ניתן לוותר עליהן. לדברי השופט, מערכת המשפט נוקטת בעמדה נוקשה כלפי הפרת החוק, כדי לספק הגנה לעובדים. משמעות הפרת החוק במקרה זה, הבהיר השופט, היא שהמעסיק פגע בכספם של העובדים ובזכותם הבסיסית לכספי פנסיה.


לאחר סקירת עונשים שניתנו במקרים דומים, קבע השופט כי מתחם הענישה במקרה זה הוא הטלת קנס על החברה בסכום שנע בין 25 אלף שקלים ועד 75 אלף שקלים, וכן הטלת קנס על המעסיק בסכום שנע בין 15 אלף שקלים ועד 60 אלף שקלים.


אחרי ששקל את טענות הצדדים, הגיע השופט למסקנה כי בנסיבות המקרה, ניתן לקבוע את העונש ההולם ברף הנמוך של מתחם הענישה. זאת בין היתר בשל נסיבותיו האישיות והכלכליות של המעסיק, העובדה שלא הורשע בעבר, וכן העובדה שהעביר לבסוף את כספי הפנסיה ליעדם. לכך הוסיף את מצבה הכספי הלא פשוט של החברה, ואת העובדה שהחנות שבה הועסקו אותם עובדים נסגרה.


מדוע הוטלו עונשים נפרדים על החברה ועל המעסיק, אף על פי שמדובר בבעל המניות היחיד בחברה?


השופט מצא חשיבות להטיל עונשים נפרדים על החברה ועל הנאשם, מאחר שכל אחד מהם הוא אישיות משפטית נפרדת ויש להטיל עליהם אחריות פלילית עצמאית. בנוגע לחברה, השופט התייחס לכך שמדובר בעסק ותיק עם פעילות של יותר מ-20 שנה, כך שאמורה להיות בו מודעות לזכויות העובדים.


עם זאת, החברה מעולם לא הורשעה בעבר, העבירות בוצעו לפני כתשע שנים והכסף הועבר בסופו של דבר לקרנות הפנסיה של העובדים. בהתחשב בכל זאת, הוחלט להטיל על החברה קנס בסכום של 25 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


בנוגע למעסיק, ציין השופט כי תסקיר המבחן אינו ממליץ להקל בעונשו בשל אי קבלת אחריות מהותית על העבירות. למרות זאת, השופט התרשם כי בניגוד לתסקיר, הנאשם מבין את חומרת מעשיו וקיבל עליהם אחריות. כמו כן, התחשב השופט בנסיבותיו האישיות והכספיות, והחליט להטיל עליו קנס בסכום של 15 אלף שקלים, מבלי לקבל את המלצת שירות המבחן ומבלי להטיל עליו שירות לתועלת הציבור.

 

 

ת"פ 30591-01-18
 


עודכן ב: 23/07/2023