רצח על כבוד המשפחה הוא רצח אשר המניע לו הוא פגיעה בערכים של התרבות אליה משתייך הרוצח והקורבן. הרצח של הקורבן, אשר פגע בכבוד המשפחה ועל כן נידון למיתה, מבוצע על ידי בן משפחתו.
המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לרצח של אב את בתו, על רקע רצונה של האחרונה להינשא לבחיר ליבה על אף התנגדותו של האב הרוצח. כמו כן, ניתן ללמוד מהכרעת הדין את הפרמטרים השונים בהם עושה בית המשפט שימוש כאשר עליו להכריע האם הרצח בוצע בכוונה תחילה או אם לאו.
יש לכם שאלה?
פורום פלילי
לפי כתב האישום, הנאשם הגיע באמצעות רכבו ביום ה-23.5.09 לחניון של תחנת המשטרה בכרמיאל, זרק אקדח לידיו של השוטר ששהה באותה עת במקום, ואמר לו: "יריתי בבת שלי, היא מתה, והיא נמצאת איתי ברכב". הנאשם הוביל את השוטר למושב הקדמי של רכבו, שם האחרון מצא גופת אישה, ירויה ומגואלת בדם.
במסגרת חקירתו, הנאשם הודה כי ירה במנוחה, אשר הייתה בתו, על רקע "כבוד" המשפחה. לגרסת הנאשם, המנוחה נפגשה עם בחור אשר ביקשה להינשא לו, אולם הוא התנגד לנישואין, וזאת בשל עברו הפלילי של אותו בחור. לדבריו של הנאשם, במהלך נסיעה משותפת שלו ושל בתו ברכב, הנושא עלה לשיחה, והוא איבד את העשתונות, וירה בה.
לעומת גרסה זו, לפי כתב האישום הנאשם החליט מבעוד מועד להמית את המנוחה על רקע המתיחות אשר שררה ביניהם. כתב האישום ייחס לנאשם כוונה להמית, וצוין בו כי הנאשם ירה בסך הכול 7 כדורים לעבר המנוחה, כאשר ארבעה פגעו בראשה, ועוד שלושה פגעו בבית החזה שלה, והובילו למותה.
במסגרת ההליך המשפטי הנאשם הודה כי מותה של המנוחה נגרם כתוצאה מירי מאקדחו, אולם טען כי הוא לא זכר את האירוע של הירי, ולפיכך לא היה יכול לספק פרטים בעניין. בנוסף, הנאשם הכחיש כ תכוון לגרום למות המנוחה בכוונה תחילה.
הכרעת בית המשפט
השופטים פסקו כי כוונת הנאשם להמית את המנוחה הוכחה מעצם קיומה של העובדה המוסכמת באשר למספר היריות של הנאשם, הטווח שבו בוצע הירי, ומיקומי הפגיעות באיברים חיוניים בגופה של הנאשמת. השופטים הסבירו כי ירי זה היה ניתן להסבר רק על ידי רצון עז במות המנוחה, שהינו שקול ל"כוונה תחילה" כנדרש בחוק לצורך הרשעה בעבירת הרצח.
השופטים ציינו כי לנאשם היה מניע לרצוח את המנוחה, כפי שעלה מהודאתו במשטרה. טענת ההגנה של הנאשם, אשר לא זכתה לאמון מצידם, לפיה הוא לא זכר את הירי, לא סתרה את המסקנה אליה הגיעו. כמו כן, לירי שבוצע על ידי הנאשם לא קדמה התגרות מצד המנוחה.
שלישית, התנהגותו של הנאשם לאחר ביצוע המעשה, עת שלא ניסה לפנות את המנוחה או הזמין עזרה לצורך טיפול רפואי, העידו על כוונתו לבצע את הרצח.
השופטים גרסו כי עצם דיון בשאלת "אינטרס" של אב לרצוח את בתו, או תפיסה מסולפת של "כבוד המשפחה", לא עלו בקנה אחד עם השכל הישר. בפרט, כאשר במקרה זה כל חטאה של המנוחה היה הרצון להינשא לבחיר ליבה.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הרשיע את הנאשם ברצח בכוונה תחילה של בתו המנוחה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
