שיטה טריטוריאלית - בשיטה זו יש למסות את כל ההכנסות המופקות בתחומי מדינת ישראל, כאשר כאן אין הפרדה ואין התייחסות לסוג הנישום (תושב או לא תושב), ועל הנישום לשלם מס מסיבה אחת ברורה והיא עצם הפקת ההכנסה בארץ ישראל גם במידה ומדובר בנישום עם אזרחות זרה וגם אם אף מדובר בתייר, ובדרך זו פקודת מס הכנסה מנסה למסות את כל ההכנסות המופקות בתחומה.


שיטה פרסונאלית - בשיטה זו המדינה מרחיבה את חיוב המס על ידי כך שתושב ישראל יחויב במס בארץ וזאת ללא קשר ובהתעלמות מוחלטת למקום בו הופקה הכנסתו וזאת רק בשל העובדה כי אות נישום מוגדר כתושב.


איזו הכנסה חייבת במס בישראל?


ובהרחבה ניתן לראות כי עם השנים על מנת למנוע תכנוני מס בנושא זה הוגדרו אלמנטים מרכזיים נוספים המשתלבים בשיטת החיוב כאשר כל מטרתם הינה לייחס נישומים רבים ככל האפשר לחבות המס בישראל, השאלות הנ"ל, די בתשובה חיובית לגבי אחת מהן בשביל ליצור חיוב במס הטריטוריאלי: היכן הופקה ההכנסה? היכן נצמחה ההכנסה? היכן התקבלה ההכנסה.


מכאן אנו למדים לצורך הדוגמה כי בהרחבה כללית כל הכנסה שנצמחה בארץ (לדוגמה הכנסות מימון), כל הכנסה שהופקה בארץ וכל הכנסה שהתקבלה (תזרימית) בארץ, תהיה חייבת במס בישראל.


אך לא די בכך, בישראל בשל אי הוודאות הביטחונית והיחסים ההדדיים עם השטחים ועם עזה, הוגדר סעיף 3א' הכנסה מאזור - ובפירוט נוסף.


סעיף 3א'(א) מגדיר מיהו אזרח ישראלי?


א. אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות.


ב. תושב ישראל.


ג. מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות.


ד. חבר בני אדם שאזרח ישראל (לפי 3 הסעיפים הקודמים), הוא בעל שליטה בו.


כלומר מטרת הסעיף הינה למסות אוכלוסייה רבה ככול האפשר וזאת על ידי ניסיון להרחיב את ההגדרה מעבר לחוק האזרחות והשבות, ברור כי ככל שהפקודה תצלח באפשרותה להרחיב את היריעה הרי ולקופת התקציב ייזרמו הכנסות רבות יותר מאפיקים של נישומים רבים יותר.

 

הגדרה נוספת מעניינת לא פחות שמטרתה הברורה היא להעשיר את קופת המיסים, נעוצה בהגדרת המושג אזור, כך שהסעיף מגדיר אזורים נוספים וזאת ממעבר ליהודה, שומרון וחבל עזה וכן כל השטחים הכללים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינאית על פי הסכמים שנחתמו בין הצדדים, כלומר המחוקק בדרכו שלו רוצה להרחיב ככול האפשר את גבולות התחומים מהם ביכולתו לגבות מיסים כאשר מטרתו האחת ברורה והיא הגדלת עוגת התקציב השנתי וכך:


סעיף 3א'(ב) - קובע כי כל אזרח ישראלי הגר באזור יחויב במס בצורה דומה לחיוב מס של אזרח ישראלי שהכנסתו שהופקה בישראל (הכנסה זהה להכנסה בטריטוריית ישראל).

 

סעיף 3א'(ב1) - הרחבה נוספת שקובעת כי הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה מחוץ לישראל ו/או מחוץ לאזור תחויב גם היא במס (הרחבה של מושג התושבות לצורך מיסוי אוכלוסייה נוספת).

 

זאת כאשר לנגד עיניי פקודת מס הכנסה עומדת מטרה אחת והיא הרחבת בסיס המס וזאת על ידי הגדרה כי אזור הוא חלק ממדינת ישראל ובנוסף כל הכנסה שהופקה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור תמוסה וזאת ללא הפרדה ודיון בשאלה האם הנישום הינו תושב ישראל או תושב האזור.


נושא הגדרת התושבות חשוב ביותר וזאת לאותם ישראלים אשר מעתיקים את מקום מגוריהם לארץ אחרת ועל ידי כף מעוניינים לצאת מהגדרת החיוב הפרסונלית,


נושא הגדרת התושבות הינו מורכב ויש לדבוק בהגדרות המופיעות בסעיף 1 (תיקון מס' 132) תשס"ב 2002, בסעיף זב הורחבו הפרמטרים לקביעת מי הוא תושב (שיחויב במס בישראל), וזאת על ידי הרחבת ההגדרה לשם קביעת מרכז חיים.


כך, יחיד אשר מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני ביתו הינו בארץ ואף כסה אשר האינטרסים הכלכליים שלו בארץ, יכול למצוא את עצמו בהגדרת תושב לצורכי מס וזאת ללא קשר למספר הימים ששהה בישראל (מספר הימים מוגדרים גם באופן שנתי וגם באופן מצטבר) וכי די להיכנס למסגרת הימים (יום לרבות חלק מיום), המוגדרים בפקודה כדי שאותו יחיד יוגדר כתושב ישראל ויחויב במס בישראל, זה המקום לציין כי למדינת ישראל יש מספר אמנות שמטרתן מניעת כפל מס וזאת על ידי חלוקת זכויות המיסוי והצמדות לכלל כי אין למסות פעמיים על אותה הכנסה.


מאת: פרופ' זיו רייך, רו"ח