זוהי כתובתך? תביעת כתובה במקרה של בגידה

כחלק מקשר הנישואין נערכת כתובה; הכתובה מפרטת את התחייבויות הבעל כלפי האישה במהלך חיי הנישואין. אך רבים טועים לחשוב שלכתובה ישנה רק משמעות סמלית ואינם מבינים שמדובר במסמך בעל משמעויות משפטיות המוגדר כמסמך חוזי משפטי מחייב. במקרה של גירושין לאישה יש את הזכות לתבוע את הכתובה ולחייב את הבעל לשלם את הסכום שנקבע בכתובה.

כאשר זוג, או אחד מבני הזוג, מבקש להתגרש עליו להצדיק את הדבר בפני בין הדין הרבני, כלומר לתת את הסיבה ההלכתית לבקשת הגירושין. ישנן סיבות שונות אשר יכולות להתקבל כעילה לגירושין, בגידה היא אחת מהן

כל מקרה של גירושין הוא מקרה רגיש ומיוחד בו יש לבדוק את העובדות ואת דין הכתובה במקרה של בגידה. ברמת העיקרון בגידה של הבעל בהחלט מצדיקה את תביעת הסכום אשר נקבע בכתובה אך בפועל הנושא יותר מורכב. על פי ההלכה בעת הגירושין הבעל הוא זוכה לכל הנכסים והממון אשר נצברו במהלך חיי הנישואין והאישה מקבלת אך ורק את הסכום אשר נקבע בכתובה.

הנושא הופך להיות סבוך ומורכב מכיוון שישנם גם חוקי מדינה שאינם חוקים הלכתיים, כמו חוק יחסי ממון המתייחס אחרת לחלוקת הרכוש. על פי חוק זה הנכסים מחולקים בין בני הזוג בצורה שווה, דבר שעומד בסתירה לתפיסה ההלכתית.

במקרים בהם האישה תובעת בבית הדין הרבני את הסכום שנקבע בכתובה אך לאחר שחלוקת הרכוש הוסדרה בבית המשפט על פי חוק יחסי ממון, בתי הדין הרבניים מנסים לאזן את התמונה ולקרב את ההסדר הכלכלי לתפיסה ההלכתית. כלומר בתי הדין הרבניים מכירים בזכותה של האישה לתבוע את הכתובה במקרה של בגידה, אך משקללים את חלוקת הרכוש שנעשתה ובהתאם לכך קובעים את סכום הפיצוי.

אך הדברים אינם שחור ולבן ויש לבחון כל מקרה לגופו. בהחלט ישנן הצדקות הלכתיות ופסיקות של בתי דין רבניים בהם האישה מקבלת את הכתובה ותוספת הכתובה בנוסף למחצית שקיבלה מתוקף חוק יחסי ממון.

במקרה של גירושין בנסיבות של בגידה יש להיוועץ עם טוען רבני אשר ייצג את האישה מול בתי הדין הרבניים בתביעת כתובה.