בית הדין הרבני יכול לחייב בעל במתן גט גם אם הוא מתנגד לכך, במקרים כגון בגידה, עזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת, התעללות, אי קיום יחסי אישות ועוד.


אם הבעל מסרב להתגרש ולתת גט גם לאחר שבית הדין הרבני חייב אותו לעשות זאת, בית הדין יכול להטיל עליו סנקציות, כגון הקפאת חשבונות הבנק שלו ואף במקרים חמורים מאסר בפועל.


בית הדין הרבני חייב בעל שהתעלל באשתו להתגרש


לאחר מאבק משפטי ממושך בן שנה וחצי, לאחרונה חייב בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה בעל לתת גט לאשתו. האישה הגישה תביעת גירושין לאחר 35 שנות נישואים וחמישה ילדים משותפים, אך הבעל סירב להתגרש, גם לאחר שהודה באיומים ובתקיפות כנגד אשתו ובנם. הבעל הורחק מהבית בעקבות תלונות של האישה וילדיו על אלימות.


במסגרת הדיונים שהתנהלו ביניהם, בית הדין הרבני הציע לשניים לחתום על הסכם גירושין, שבמסגרתו הדירה תחולק שווה בשווה בין הצדדים, והאישה תסכים לוותר על כתובתה ועל תביעות פיצויים תמורת קבלת הגט, אך הבעל סירב גם להסדר זה.


בית הדין הרבני קבע כי הבעל סרבן גט והורה לו להתגרש מאשתו. אם לא יסכים לתת את הגט, יינקטו נגדו צעדים משפטיים, כולל הגבלות ועיקולים.


מה כלל הסדר הגירושין שהציע בית הדין הרבני לבני הזוג לשעבר, ומדוע הוא לא יושם בסופו של דבר?


מאחר שהאישה הגישה את תביעת הגירושין והבהירה כי היא מעוניינת להתגרש בהקדם האפשרי, ולעומת זאת הבעל סירב להתגרש ולתת גט, בית הדין הציע לשניים הסכם גירושין שלפיו האישה תוותר על כתובתה ועל תביעות פיצויים, והבעל יסכים להתגרש במועד שבית הדין קובע.


כמו כן, האישה תקבל זכות ראשונים לרכוש את חלקו של הבעל בדירה המשותפת. לאחר קבלת דוח שמאי, האישה תוכל לרכוש את חלקו של הבעל תוך 75 יום. אם לא תוכל לממש את רכישת חלקו של הבעל, הדירה תימכר לצד ג'. מלבד זאת, חובות הצדדים ישולמו בחלקים שווים.


האישה הסכימה להסכם שהוצע על ידי בית הדין, אך הבעל התעקש על סירובו להתגרש. הוא טען שהוא מעדיף להגיע להסדר שלום בית, או שהוא מוכן כי האישה תעזוב את הדירה והוא ימכור אותה. לאור סירובו של הבעל, החליט בית הדין לקבוע פסק דין שבו ייקבע אם יש לקבל את תביעת הגירושין של האישה.


האם בית הדין הרבני יכול לחייב בגירושין גבר שהורשע בתקיפת אשתו?


במסגרת הדיונים תיארה האישה מסכת קשה של אלימות פיזית, כלכלית, נפשית ומינית מצד בעלה במשך כל שנות נישואיהם, וכן מכות נמרצות שהיה מכה את הילדים.


הבעל הכחיש את טענותיה וטען שהיא משקרת. ואולם, הוא הודה והורשע בבית המשפט בתקיפה ואיומים כנגד אשתו, ואף קיבל צו הרחקה ממנה. על כן בית הדין הרבני קיבל את טענותיה של האישה בדבר האלימות.


במשך הדיונים הבאים התברר לבית הדין כי סירובו של הבעל לתת גט אינו נובע מרצון לשלום בית, אלא מרצון לקבל כספים ורכוש תמורת הסכמתו למתן הגט.


שלושת דייני בית הדין דנו בשיטות המופיעות במקורות ובהלכות החכמים שבהן יש לנקוט כנגד בעל אשר מכה את אשתו. לאחר הצגת מגוון הדעות, נקבע כי מכיוון שבמקרה זה הבעל קיבל צו הרחקה בעקבות הרשעותיו, יש לחייב אותו בגט מכיוון שלא ניתן בשום אופן לקיים עוד חיי נישואין, אין תקווה כי יתקיים ביניהם שלום בית ואין ביחסיהם עליות ומורדות אלא רק ירידות.


הבעל הודה בפני בית הדין הרבני כי נהג באלימות ובאיומים כלפי אשתו


בנוגע להכחשותיו של הבעל בעניין האלימות, הזכירו שלושת הדיינים כי הוא הודה במעשי אלימות מצדו במשפט שהתנהל כנגדו בבית המשפט. בדיונים המאוחרים יותר הודה הבעל שהוא אינו מעוניין להמשיך את קשר הנישואין, אלא מבקש לקבל את חלקו ברכוש לפני שהוא מסכים לתת את הגט, אף על פי שעמדתו הברורה של בית הדין היא שקודם כל השניים צריכים להתגרש ולהסדיר את הגט, ורק לאחר מכן לדון בענייני הרכוש.

 

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?

 

לאור כל זאת קבעו שלושת הדיינים כי הבעל מחויב במתן הגט, ואם הוא יעמוד בסירובו - ניתן יהיה להטיל עליו הגבלות.


תיק 1397040/6