בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת פיצויים על נזקי גוף שהגיש מאבטח נגד החברה שהעסיקה אותו ונגד המסעדה שבה עבד. התביעה הוגשה לאחר שהמאבטח שהיה בגיל 69 בעת האירוע, נפגע ברגלו מכדור אקדח במהלך עימות עם שודד רעול פנים שהגיע למקום.


לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות בתיק, השופט קבע כי חברת האבטחה שהעסיקה את המאבטח נשאה באחריות הבלעדית לנזקיו של העובד ולפיכך היא מחויבת לפצותו. עם זאת נקבע כי העובד פעל בניגוד להנחיות שקיבל ממעסיקתו ולכן יש להטיל עליו אשם תורם בשיעור של 20%.


המאבטח נאבק בשודד רעול פנים ונפגע ברגלו מכדור אקדח


לפי גרסת המאבטח שפורטה בפסק הדין, באוקטובר 2010 הוא עבד במסעדה מטעם חברת אבטחה, והותקף על ידי שודד חמוש ורעול פנים שהגיע למקום. תוך כדי מאבק, נשמט האקדח מידו של השודד ונפלט ממנו כדור שפגע ברגלו של המאבטח וגרם לפציעתו. בעקבות הפציעה האיש פונה מהמקום באמצעות אמבולנס לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי, ובוצע לו ניתוח לשחזור וקיבוע פנימי של שבר בירך.


המאבטח טען בין היתר כי חברת האבטחה העסיקה אותו ולכן נשאה באחריות לכך שלא ייפגע במהלך עבודתו. עוד נטען שהחברה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפיו ולכן מחויבת לשלם לו פיצויים.


האיש הוסיף וטען כי גם בעלי המסעדה נחשבו למעסיקיו, החזיקו במסעדה שבה עבד ותפעלו אותה, ולכן נשאו גם הם בחובת זהירות כלפיו והיו מחויבים למנוע את פגיעתו מהשודד. לפי גרסת המאבטח, בעלי המסעדה לא יידעו אותו על אירוע ירי קודם שהתרחש במסעדה למרות שהיו מחויבים בכך כמעסיקיו.


חברת האבטחה שהעסיקה את השומר לא הגישה כתב הגנה. בעלי המסעדה טענו כי פנו לחברת האבטחה כדי שתספק להם מאבטח לצורך שמירה על המקום. הם טענו שאין לדרוש מהם להגן על המאבטח כיוון שאין זה בתחום עיסוקם ומומחיותם, ולכן פנו לחברת אבטחה חיצונית שתספק להם שירותי שמירה מקצועיים.


בעלי המסעדה הוסיפו כי הם לא היו מעסיקיו של המאבטח מאחר שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק. לגרסתם, חברת האבטחה שילמה לשומר את שכרו והייתה המעסיקה שלו במהלך תקופת עבודתו במסעדה.


חברת האבטחה אסרה על השומר להתעמת עם תוקפים


השופט ציין כי המאבטח סיפר בעדותו שלפי ההנחיות שקיבל מחברת האבטחה, במקרה שבו מגיע שודד לבית העסק, אסור לו להתעמת איתו. נקבע כי האיש פעל בניגוד להנחיות כאשר בחר להתעמת עם רעול הפנים שהגיע למסעדה.


הוחלט כי המסעדה ובעליה לא נחשבו למעסיקיו של המאבטח, והובהר כי מעסיקתו שגם שילמה את שכרו הייתה חברת האבטחה אשר סיפקה למסעדה שירותי אבטחה. צוין כי האיש עבד במסעדה במשך תקופה של חודש בלבד לפני התקרית, ולפני כן הועסק על ידי חברת האבטחה כמאבטח במספר בתי עסק ובליווי טיולי תלמידים.


בעלי המסעדה אינם אחראים לנזקים שנגרמו למאבטח


השופט קבע כי לבעלי המסעדה לא הייתה מומחיות בנושאי ביטחון, ולכן הם פנו לחברת אבטחה בתשלום כדי שתספק להם שירותי שמירה. לפיכך נפסק כי בעלי המסעדה אינם נושאים באחריות ביחס לנזק שנגרם לשומר.


מאחר שחברת האבטחה בחרה שלא להגיש כתב הגנה, השופט הטיל עליה את האחריות לנזק שנגרם למאבטח וקיבל את התביעה נגדה בהיעדר הגנה. השופט הוסיף כי השומר אישר בחקירתו כי קיבל הנחיה שלא להתעמת עם תוקף אפשרי שיגיע למקום. לפיכך נקבע כי התנגדות המאבטח לשודד עמדה בניגוד להנחיות שקיבל מחברת האבטחה שהעסיקה אותו. על כן הוחלט לייחס לו אשם תורם בשיעור של 20% לאירוע.


עוד צוין כי הביטוח הלאומי הכיר בתקרית כתאונת עבודה, וקבע למאבטח נכות רפואית בשיעור של 20% לצמיתות בעקבות הפגיעה ברגל. מומחה מטעמו של האיש אימץ את קביעת הביטוח הלאומי ואישר כי קיימת לאיש נכות רפואית בשיעור של 20%. השופט הוסיף כי בשל גילו המבוגר של האיש הפגיעה התפקודית שממנה הוא סובל היא בשיעור של 30%, ועולה על שיעור הנכות הרפואית שלו.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה


בסופו של דבר השופט החליט כי נזקיו של המאבטח מסתכמים בסך כולל של 250,589 שקלים עבור כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר, עזרת צד שלישי והוצאות לעבר ולעתיד. לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור 20% ותשלומים שהתקבלו מהביטוח הלאומי, נפסק כי חברת האבטחה מחויבת לשלם לאיש סך של 189,737 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 50 אלף שקלים.


תא (קריות) 33532-04-16